קריאה במקור

מדרש ילמדנו מתוך ילקוט תלמוד תורה · Ot 111

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(לבר' כ"ד, א').
ואברהם זקן. על ידי שבקש אברהם אבינו על אנשי סדום, התחיל הב"ה משבחו: יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך (תה' מ"ה, ג'). א"ל אברהם: ומהו היופי יש לי, אני ובני נכנסין לעיר ואין בן אדם מכיר בין האב לבן לכבד את הזקן, לפי שהיה אדם חי מאה ומאתים שנה ולא היה מזקין. אמ' אברהם: רבון העולמים, צריך אתה להפריש בין האב לבן, בין הנער לזקן, שיהא הזקן מתכבד. א"ל הב"ה: ממך היא מתחלת. לן באותה הלילה ועמד בבקר. כיון שעמד בבקר ראה שער ראשו וזקנו לבן, אמר לפניו: רבוני, עשיתני דוגמא. א"ל עטרת תפארת שיבה (מש' ט"ז, ל"א). הוי ואברהם זקן. ילמדנו.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Yalkut Talmud Torah. Cincinnati, 1940
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/en/books/NNL_ALEPH001264247/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: a1b50ca78e814d06ccaef764f6000e01bb9ddad3d0395da08cf1a7de1cd577d8