(ד) המרובה. שהקטיר כל הקומץ שנתחמץ:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרשה יב · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
המועט מנין. שהקטיר חצי קומץ חמץ (גמרא):
עירובו מנין. שנתערב החצי קומץ חמץ עם חצי קומץ מצה והקטירם:
שהן במצה תהיה. היינו כל המנחות שציותה התורה עליהן ואמרה "מצה תהיה" (ויקרא ב, ה) עליהן ציותה התורה בלאו "לא תקטירו חמץ", אבל מנחות שאינן במצה תהיה כגון חמץ שבתודה ושתי הלחם אף שאינן בני הקטרה מכל מקום אם עבר והקטיר יכול דלא יעבור על זה בלאו ד"לא תקטירו":
תלמוד לומר כי כל שאור וכל דבש. הקיש השאור לדבש. מה הדבש נוהג בכולם כן איסור הקטרת השאור בכולם (קרבן אהרן). ולענ"ד דלא נצרך כאן להיקש ד"כי כל שאור" כולל הכל ואף דלמעלה ילפינן מזה עירובו – תרתי שמע מינה:
וכל דבש לא תקטירו. הוא ענין בפני עצמו שמתחיל הספרא לפרש דיני דבש:
אין לי אלא המרובה. שהקטיר מלא קומצו דבש תמרים:
תלמוד לומר וכל דבש – צ"ל תלמוד לומר כל דבש (הגר"א), והריבוי מתיבת "כל" וכן הגירסא בילקוט:
עירובו מנין תלמוד לומר וכל דבש. והיינו מרביויא דוי"ו:
שהפטמין וכו' ת"ל וכל דבש. הגר"א הגיה "תלמוד לומר כי כל דבש" והוא מפני שהיה קשה לו הא "וכל דבש" כבר נדרש לענין עירובו, לכך הגיה "כי כל דבש" וכונתו דתיבת "כי" הכתוב בראש הקרא קאי גם אדבש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e