קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דנדבה · פרשה יב · פסקה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(ה) מה תלמוד לומר כל שאור ומה תלמוד לומר וכל דבש. לאסור בכל אחד המועט ועירובו כנ"ל, לכתוב בחדא ונילף אידך מניה:
2
שאור הותר מכללו למקדש. בשתי הלחם שהם חמץ והותר ליקרב עליהם שני כבשי עצרת הקרבים עם הלחם:
3
דבש הותר בשירי מנחות. שהכהן ברשותו לאכול השיריים בדבש:
4
מן השחור ומן הדבש – מיותר (הגר"א):
5
עובר עליהם בבל תקריבו. כמו שעובר על השאור והדבש:
6
לא תקטירו ממנו אשה לד'. והאי "ממנו" יתירא הוא ודרשו בו שהזהירה שלא להקטיר דבר שנטלו ממנו לה' ובשר הקרבנות כבר עלו חלב וכליות ומן המנחה הקומץ ומשתי הלחם כבר עלו כבשי עצרת שהם באים עמהם ומלחם הפנים עלו בזיכי לבונה. ואף דלגבי הגשה אמרנו למעלה דשתי הלחם ולחם הפנים אין מהם לאישים – היינו דאין מגופן לאשים ולזה לא דמי לשאר מנחות:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e