(יג) ומנין אין מסגירין וכו'. כבר מבואר זה לעיל בפרשה א' פ"ב ברייתא ז' אלא דשם איירי לענין נגע בעור הבשר וכאן מיירי לענין נתקים. ועיין שם בביאורנו:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · תזריע פרשת נגעים · פרק ט · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תלמוד לומר לא יבקר טמא הוא. הנה הפסוק לא יבקר מדסתם התורה מוכח שכלול בו כמה ענינים וכולהו בכלל "לא יבקר" נינהו והוא מה שדרשנו בהלכות הקודמות וגם בהלכה זו:
אין מסגירין את המוסגר. היינו אם נסגר פ"א על ידי נגע נתק ונראה בו נתק אחר לימדנו התורה שלא יסגירו לבקרו שמא יוולד לו שער צהוב וכן אין מחליטין את המוחלט אם נחלט על ידי נתק ונולד לו נתק במקום אחר עם שער צהוב אין מחליטין אותו על ידו וזהו שכתב "לא יבקר הכהן לשער הצהוב" החדש כי "טמא הוא" מכבר. וכן אין מחליטין להמוסגר ואין מסגירין להמוחלט הכל בכלל "לא יבקר" הוא שכבר טמא הוא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e