קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה יג · פסקה 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(יג) בית שמאי אומרים ילקה בחסר ויתר. פי' ביום אשמתו זהו יום הגזילה שנאשם בו וסברי ב"ש שאם כיחש יתן כשעת הגזילה וכן אם ניתוסף שייך להנגזל:
2
ובית הלל אומרים כשעת הוצאה. מבית הבעלים (דאז הוא יום גזילתו) בין לחסר שיצטרך להשלים ובין ליתר שהוא שייך להגזלן ולענין פקדון משעה ששלח בה יד דאז נעשה גזלן עליו וחייב באונסין והיא שעת הגזילה שלו לחסר וליתר. וע"כ אם נטענה אצלו אחר כך בגיזות או נתעברה אצלו וגזזה וילדה – הגיזות והולדות שלו ואינו משלם אלא כשעת הגזילה ואם היתה באותה שעה מעוברת ואחר כך נתרוקנה משלם כאותה שעה והיינו ביום אשמתו:
3
רבי עקיבא אומר כשעת התביעה. ס"ל דהפקדון נחשב כגזילה משעה שיתבענו בבית דין ויכפור בו ואף על פי שלא שלח בו יד וכן אם שלח בו יד עד שלא תבעו אינו נעשה גזלן עד שיתבענו דכתיב "ביום אשמתו". ובי דינא הוא דמחייב ליה אשמה, פי' חיוב תשלומיין. ולענין דינא הלכה כבית הלל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e