(יב) שמוסיף חומש על חומש. אם כפר ונשבע על החומש נעשה הוא כמו קרן ומוסיף חומש עליו:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרשה יג · פסקה 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עד שיתמעט. הקרן של חומש:
יוסיף עליו שיהא וכו'. דלשון "עליו" משמע שיהא החומש מלבר ולא מלגאו:
לא יתננו לשלוחו שיוליך לו. דהיינו שאינו יוצא ידי השבה בכך ואם נאנסו מידו עדיין הוא חייב באחריותו אם לא שעשה הנגזל שליח לקבלה דאז הוא כמו שנתן לידו ממש:
תלמוד לומר יתננו. דיתירא הוא דהוי מצי למכתב "ושלם אותו בראשו לאשר הוא לו", ומסתברא דב"ד הוא כמו ידו של המקבל וכן היורש אחר מיתת המורישו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e