(ג) אחד לחטאת ואחד לעולה. קרא יתירא דהא כתיב בתריה "והקריב את אשר לחטאת ראשונה וגו'", והוה מצי למכתב "והקריב אשר לחטאת ראשונה וגומר":
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרק יח · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שתקדים חטאת לעולה. היינו בשעת הקדשה שיקדיש החטאת קודם לעולה:
הכי גרסינן ד"א שממין חטאת יביא עולה (הגר"א). שאם הביא חטאתו תור לא יביא עולתו בן יונא אלא תור ממין החטאת. וכן אם הביא חטאתו בן יונה. ונפקא זה מדכתיב "שתי תורים" משמע דתרוייהו יביא ממין התורים או מבני יונה אי מייתי מינייהו:
יביאו יורשים עולתו. ואף על גב דהך עולה לכפרה אתיא ואין כפרה לאחר מיתה – אפילו הכי קרבה לאחר מיתה. ועיין בפרק קמא דקידושין (דף יג:) בפלוגתא דשמואל ור' יוחנן, ומשמע שם דלתרוייהו נפק דין זה מסברא ולא צריך קרא. ולפי זה ברייתא זו אסמך דין זה אקרא דאחר שהביא חטאת יביאו אחר כך עולה אבל לא מיתורא:
הואיל ושנים באים. שתי הפרידות:
תחת חטאת. במקום חטאת בהמה שיש לו להביא בעשירות:
יהא שנים חטאת. והא דכתיב "ואת השני יעשה עולה" – אימא האי למצוה ואי אייתי שניהן לחטאת שפיר דמי:
תלמוד לומר אחד לחטאת. לעיכובא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e