(ד) אחד לחטאת ואחד לעולה שיפרישם הבעלים אחד לחטאת ואחד לעולה. ומנין שאם הפרישם הכהן שהפרשו הפרש תלמוד לומר וכולי – כצ"ל (הגר"א). וכן הוא בילקוט. והנה מה שאמר מתחלה שיפרישם הבעלים היינו בשעת לקיחה. ומה שאמר מנין שאם הפרישם הכהן – היינו שאם הבעלים לא זכרו בשעת לקיחתן איזו לחטאת ואיזו לעולה והביאום לכהן להקריבם, מועיל דיבורו מה שהוא מיחד בשעת עשייה איזו לחטאת ואיזה לעולה. "ת"ל וכו'":
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרק יח · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והוא כמו שאמרו חז"ל (יומא מא, א) "אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן". אכן לפי זה צריך לסיים תלמוד לומר "ועשה אותם הכהן אחד לחטאת והאחד עולה" האמור לקמן בפרשת זבים דמזה הכתוב מפיק בגמרא הנ"ל דבעשיית כהן מתפרשות. וכן הוא לקמן בפרשת מצורע פרשתא ג' פ"ה פסקא ט"ו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e