(יא) ומנין לשער צהוב החוזר אחר הפטור. דקרא לא ביאר אחרי טהרתו אלא בפסיון לחוד. תלמוד לומר לא יבקר הכהן לשער הצהוב, משמע לא יבקרו אם חזר דדלמא אית ביה טהרה משום דהלך מתחלה אלא כיון דחזר טמא הוא [וממילא ילפינן אחר כך דהוא הדין אם הלך עוד הפעם וחזר גם כן טמא הוא וכמו לענין פסיון דמרבינן מ"אם פשה יפשה" אם החליטו בפסיון אחר הפטור והלך וחזר עוד הפעם כן הוא הדין לענין שער צהוב] ויהיה פירושא דקרא הכי "וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור" הוא טמא אף שהוא אחר טהרתו והוא הדין לענין שער צהוב אם הוא לאחר טהרתו גם כן טמא ולא יבקרנו הכהן להקל בו משום דהוא לאחר טהרתו:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · תזריע פרשת נגעים · פרק ט · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e