(ה) יכול יהיו חייבים עליו. מיד אם אכלו בשר בטומאה קודם שנזרק הדם:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · צו · פרק טו · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ת"ל אשר יקרב. ר' אלעזר מפרש לה ואזיל וכי יש נוגע חייב? והלא אינו חייב אלא אם כן אכל כדכתיב "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל וגו':
שיוכשר ליקרב. ואקדשים קאי והכי קאמר - איש אשר יקרב מתירי קדשים ואחר כך יאכלם וטומאתו עליו כדמפרש אכילה בקרא דבתריה:
יש לו מתירין. כגון אימורים ובשר שהדם מתירן. ושירי מנחה שהקומץ מתירן:
ואת שאין לו מתירין. כגון מנחת כהנים ומנחת כהן משיח:
משקדשו בכלי. שהוא המכשירו לאכילת מזבח האמורה בהן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e