(ד) על דבר שחייבין עליו משום פגול. דהיינו דברים הניתרים ולא דברים המתירים:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · צו · פרק טו · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ודין הוא. לומר כן:
שהוא בקבוע. שצריך להביא על שגגתו חטאת קבוע ולא בטומאה שהוא בעולה ויורד:
ובידיעה אחת. באחרונה אף על גב דקודם שאכלו לא ידע מעולם שזה היה פגול - חייב. ומה שאין כן בטומאה בעינן שיהיה לו ידיעה בתחלה וידיעה בסוף והעלם בינתיים כדאיתא לעיל בויקרא:
ולא הותר מכללו. דפגול אפילו בצבור אסור. מה שאין כן בטומאה שהותר בצבור:
אינו נוהג אלא בדבר שיש לו מתירים. כנ"ל בפרק י"ג:
ומנין הקומץ וכולי. דכל הני אין בהן משום פגול כנ"ל בפרק י"ג:
תלמוד לומר אל הקדשים אשר יקדישו. פירוש: ד"אשר יקדישו" בא לרבות הכל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e