(ד) יכול אף על פי שלא נשחט תלמוד לומר הוא. כצ"ל (הגר"א וכן כתב הקרבן אהרן). ופי' יכול ישחטנו לכתחלה אף על פי שאין צריך לו לזרוק דמו:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרק כא · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תלמוד לומר הוא. דוקא אשם שצריך לו, יצא זה שאין צריך:
וירעה בעדר. כאשר בהמות, דחולין גמור הוא. ובגמרא שם קאמר טעמייהו דר' מאיר סבר כיון דלא צריך ליה לא מקדש ליה וכאלו מקדישו על תנאי והשתא הלא א"צ לו ורבנן סברי מתוך שלבו נוקפו גמר ומקדישו:
ירעה עד שיסתאב וכו'. מפני שהוא כמותר אשמות שהם באים נדבה כדלקמיה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e