(ה) אשם להשם יכול יפול כולו לבדק הבית. כצ"ל. פי' מותר אשמות דהא במותרות איירי הכא כדלעיל (הראב"ד) ויכול שיפול כולו לבדק הבית שהוא כולו להשם ואין לכהנים חלק בו:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרק כא · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ת"ל אשם לכהן. פי' דכתיב לעיל "בערכך לאשם אל הכהן" אי אשם לכהן וכו'. והגר"א גרס "תלמוד לומר אשם הוא אי אשם הוא יכול ינתן וכו'", והדין עמו דמלשון "אשם הוא" משמע גם כן דדין שלו כממו אשם ממש כדמייתי לקמיה דרשת יהוידע הכהן, ע"ש:
יכול ינתן כולו לכהן. כדין אשם שהבשר והעור שייך לכהנים:
מותר אשמות. כגון הפריש מעות לאשמו וניתותרו מהן כגון שהוזל בהמות או כגון הנך דאזלי לרעיה דקיימא לן כל שבחטאת מתה באשם רועה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e