(ט) והדוה בנדתה והזב וכו'. דהוא קשה דאחר דכבר אמר הזב למה הדר להזכירו? לזה אמר שזהו מין זב אחר שידמה לנדה שהוא מי שראה שתי ראיות מטמא משכב ומושב וכו' והוא הדין שטעון ספירת שבעה כנדה:
קריאה במקור
חפץ חיים על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרק ט · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וצריך ביאת מים חיים. שבזה עוד חמור מן הנדה:
תורת הזב והזב את זובו. הוא אסמכתא אקרא דכתיב ג' פעמים זיבה דבאמת תורת הזב כבר נדרש מקודם ועיקר הדין ומקורו מקרא החילוק בין בעל שתי ראיות לשלש מבואר לעיל בפרק ה':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e