קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · מצורע פרשת זבים · פרק ט · פסקה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(י) מה וכו'. דהוקשו להדדי:
2
מה הזוב סותר. דזב שפסק והתחיל למנות ז' נקיים וראה זוב סותר מה שמנה וחוזר לספור כך אם ראה שכבת זרע בימי סיפורו סותר. ובגמרא אמר הטעם דסותר לפי שאי אפשר לשכבת זרע בלא צחצוחי זיבה, כלומר לשכבת זרע מזב:
3
תסתור את הכל. ר"ל כל השבעה ימים:
4
תלמוד לומר לטמאה בה. דהוא יתר דכבר ידענו שהמוציא שכבת זרע נטמא אלא להורות דאם אירע שכבת זרע בימי הספירה הוא מוסיף על עצמו רק טומאה בעלמא והוא עוד יום אחד שהיום שראה בו שכבת זרע נתקלקל וצריך ליתן יום אחר תחתיו. וגזירת הכתוב הוא דדוקא אם ראה זיבה גמורה דלא נתערב בו שכבת זרע סותר כל השבעה נקיים אבל זיבה דערבה עם שכבת זרע אינו סותר אלא אותו היום (גמרא):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e