קריאה במקור

פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 6 · פסקה 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אר"א לא היה צריך וכו'. פי' לא הי' צריך הקב"ה לתבוע עלבון של צפור השדה שהיא הפקר והלא צוה לשחוט בהמות וחיות והעופות אלא שאין הכוונה לרחם על העוף אלא ללמד אותנו דעת ולא צוה כן בדבר שיש בו חסרון כיס כי חס הקב"ה על ממונם של ישראל אלא לזה שזוכה מן ההפקר ושנלמוד מזה שרצונו של הקב"ה שיעסוק האדם בדבר שיש בו תיקון העולם וכבודו אף כי בצרכי תורה ומצות:
2
בניה מכפרים עליה. על שעסקה להעמיד בנים ועל שלוקחים ממנה בניה ע"כ צוה לשלח אותה לנפשה:
3
שהוא מכפר עליהם לעתיד לבא. בעבור זכות אבות ובעבור בריתו ושבועתו אותנו שישלח נפשותינו חפשי מהגיהנם. ובתנחומא איתא מה מי שמקיים עצות שילוח הקן נאמר ייטב לך אדם שמת בנו על אחת כמה וכמה שיכפר לו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 8d3f5d53a03f70cb9e630d3ed9d99d99b05630c53316734aabbd3d889aa0099d