משל לאחד שגנב קוזמין. וענין המשל בהכרח שכך פי' לאיש אחד שהי' לו רשיון מהמלך לבוא תמיד בפלטין של מלך וגם ליקח לביתו כל מה שרוצה ולקח תכשיט שמתקשטת בו המלכה ובנותיו ואף שהי' לו רשיון ליקח עכ"ז לא אמר לו המלך שאמר בפרט שיקח הקוזמין ע"כ לא נתן לאשתו שתתקשט בו בפרהסיא שלא יקנאו בו המלכה ובנותיו וכן בנמשל שמשה עלה למרום בין מלאכי מעלה לקבל התורה וכולם נתנו לו מתנות סודות אך שבח וסוד של ברוך שם לקח מעצמו ששמע ממלאכים שאומרים כן על כן צוה שיאמרו בלחישה שלא יקנאו המלאכים אך ביוהכ"פ שדומים למלאכים אז לא יקנאו כשיאמרו כמו שהם אומרים ואיני יודע מנין לו כל זה ע' לעיל סי' ל"א:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 2 · פסקה 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8d3f5d53a03f70cb9e630d3ed9d99d99b05630c53316734aabbd3d889aa0099d