לכסות דם שחיטה. של חיה ועוף:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 4 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אינו צריך לשחוט. שאינו רשאי לשחוט שאין לו במה לכסות ואינו רשאי לחפור ביו"ט כמו בשבת שהחפירה אינו אוכל נפש:
לפיכך אם שחט ביו"ט. פי' אם יודע בעיו"ט שיצטרך לשחוט ביו"ט צריך שיכין מערב יו"ט במה לכסות ושייך המאמר למ"ש כאן בפרשה כאשר יאכל הצבי והאיל כן תאכלנו והצבי והאיל הם החיות שצריכים כיסוי והבהמה אינה צריכה כיסוי הרי שאסר בחיה והתיר בבהמה וכן להיפך אשר בבהמה והתיר בחיה והיינו החלב ועי' בויק"ר פרשה כ"ב סימן ד' ע"ש השלמת המאמר ולקמן סימן ט' ברמז ומ"ש עד כולם בדגים וכוונת תיבת כולם פי' חלב וגיד הנשה ושחיטה וכיסוי דם שכולם מותרים בדגים:
ואל פתח אהל מועד. שבמדבר אסר להם לשחוט על פני השדה לשעירים וצוה להם שיביאו למשכן וכאן אמר שכשיבואו לארץ ולא יהיה על פני האדמה ויהיו רחוקים מן המשכן התר להם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8d3f5d53a03f70cb9e630d3ed9d99d99b05630c53316734aabbd3d889aa0099d