כי מי גוי גדול. אשר לו אלהים קרובים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו וזה דורש מענין תפלה ומ"ש קרובים אליו פי' שמתקרב אליו משמים לבא לשכון עמו ולשמע תפלתו וזהו ענין סמיכות גאולה לתפלה שבגאולה מתקרב לנו כמ"ש בירושלמי שם ואז אנו מתפללים לפניו וישמע תפלתנו:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 2 · פסקה 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
להמתין אחר ק"ש. משמע בשיהוי אפי' בלא הפסקה כמ"ד שאם שהה לגמור את כולה חוזר לראש וכן בין גאולה לתפלה אפילו שיהוי אסור ע' ברכות ירושלמי פרק א' הלכה א':
לסמיכה שחיטה. שנאמר וסמך ושחט:
לנטילת ידים ברכה. שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו:
לגאולה תפלה. כמ"ש ה' צורי וגואלי יענך ה' ביום צרה. ומ"ש לנטילה ברכה היינו נטילת מים אחרונים סמוך לברכת המזון שענין נטילת מים אחרונים כדמיון שעיר המשתלח ביום הכפורים שע"כ לא יקטרג השטן על הסעודה ודו"ק:
ובאין להן אצלך. לנסות כנגד עבודת כוכבים שלהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8d3f5d53a03f70cb9e630d3ed9d99d99b05630c53316734aabbd3d889aa0099d