ואת יהושע צויתי. בעת ההיא לאמר בסוף סדר דברים וכן כאן ואתחנן בעת ההיא:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 2 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
קח לך את יהושע. במדבר כ"ז י"ח ויתבונן הקורא שהמדרש התחיל בפסוק של סוף דברים ואח"כ הביא פסוק קח לך וגו' כי שם כתוב קח לך את יהושע וגו' וציוית אותו ועוד שם ויסמוך ידיו עליו ויצוהו ולא פי' מה צווהו ודורש ע"פ מדה י"ז שכאן מפורש מה שצוה אותו בעת שלקח אותו שלא יראה ממלחמות מלכי כנען וכאלו פסוק קח לך וגו' כל הענין הי' כתוב כאן:
שנאמר יחי ראובן. צ"ע שזה כתוב בסדר ברכה קודם מותו ממש אחר שנאמר לו רב לך אך הענין שמשה לא הי' מניח לעצמות יהודה וראובן שיהיו מגולגלין בארון והי' מתפלל תמיד עליהם רק שנכתבה הברכה והתפלה בין הברכות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8d3f5d53a03f70cb9e630d3ed9d99d99b05630c53316734aabbd3d889aa0099d