פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 5 · פסקה 6

שש מעלות לכסא. עי' במ"ר פרשה י"ב סי' י"ז ובאסתר פסוק כשבת המלך ובמקומות אלו מונה השש מצות א' לא ירבה לו נשים ב' לא ירבה לו סוסים. ג' וכסף וזהב לא ירבה לו שכתובים בסדר זה בפרשת המלך. ד' לא תטה משפט. ה' לא תכיר פנים. ו' לא תקח שוחד בריש סדר זה הרי כל הו' מצות שייכים למלך ג' למלך מיוחד וג' לענין המשפט ששופט וכאן אינו חושב נשים וסוסים וכסף וזהב וחושב במקומם לא תטע לך אשרה ולא תקים לך מצבה ולא תזבח וגו' והיה בו מום:

סדר הדין. עי' מדרש קהלת פסוק אי לך ארץ:

שמעתי שאם רוצה. ירושלמי יומא פרק ו' הלכה א' שבועות דף ל"א:

האונטדיקון. עי' ערוך ערך אנטדיקוס ופי' בלשון יון בעל דין ומטה לכף חובה וכאן בבעלי דין מדבר שגם הם נקראים אנטדיקוס. ומצאתי באגדת בראשית פרק ס"ג שונאים זה לזה אנטדיקוס זה לזה ופירוש שם המפרש מנגדים:

כתוב א"א ושפטתם צדק. דברים א' ט"ז כפי מה ששומע הטענות וכמ"ש בצדק תשפוט עמיתך וכן כאן ושפטו את העם משפט צדק וכא"א ודרשת וגו' דברים י"ג ט"ו שלא יסמוך על הטענות אלא יחקור להודיע סתרי הדברים ומכריע כאן כשהבעלי דינים טוענים כל אחד לפי דעתו באמת שסובר שהדין עמו ולא עשה בעול לזה יועיל הפסק דין של הדיין ואינו מחוייב לחקור אך אם מבין שהבעלי דינים טוענים שקרים שיודע בעצמו שלא היה כן באמת שאם יטעון כפי שהיה באמת יתחייב בדין אז אין הדיין רשאי לפסוק כפי הטענות אלא לחקור אחר הבעלי דינים עד שיודע איך היה הדבר באמת כי פעמים יתכן כשרואה בעל דין אחד שחברו טוען שקר אז גם הוא טוען שקר אחר ומה יעשה הדיין כאן: