מכילתא דרבי ישמעאל · מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא · פרק 3

(שמות יב,ג) "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם הָיוּ מְדַבְּרִים? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: (שמות לא,יג) "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר"? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "דַּבְּרוּ"? אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מַרְכִּין אָזְנוֹ לִשְׁמֹעַ בְּאֵימָה,^*מַרְכִּין אָזְנוֹ: מטה אוזנו כלפי מטה כדי להקשיב היטב. וּמַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ.

רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: וְכִי שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים הָיוּ? וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: (שמות לא,יג) "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "דַּבְּרוּ"? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֹּשֶׁה מְדַבֵּר, הָיָה אַהֲרֹן מִימִינוֹ וְאֶלְעָזָר מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאִיתָמָר מִימִינוֹ שֶׁלְּאַהֲרֹן, וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן מְדַבְּרִים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מֹשֶׁה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן וְאוֹמֵר לוֹ: לַמְּדֵנִי! וְאַהֲרֹן חוֹלֵק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה וְאוֹמֵר לוֹ: לַמְּדֵנִי! וְהַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּינֵיהֶם כְּאִלּוּ שְׁנֵיהֶם מְדַבְּרִים.

"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ". הַדִּבֵּר הַזֶּה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אַתָּה אוֹמֵר הַדִּבֵּר הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? תִּלְמֹד לוֹמַר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם דַּבְּרוּ", אֵימָתַי הָיָה הַדִּבֵּר? בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.

רַבִּי אֲחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר וּלְקִיחָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר? תִּלְמֹד לוֹמַר "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר", שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "לֵאמֹר", אֶלָּא לְהַפְסִיק הָעִנְיָן. הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.

רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה וּשְׁחִיטָה בֶּעָשׂוֹר? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות יב,ו) "וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם". אִם אָמַרְתָּ כֵן, עָקַרְתָּ אֶת כָּל הַכָּתוּב! הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: הַדִּבֵּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּלְקִיחָה בֶּעָשׂוֹר, וּשְׁחִיטָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.

"בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ". אֵין לִי אֶלָּא עֲשִׂירִי שֶׁהוּא כָשֵׁר לִלְקִיחָה; אַרְבָּעָה עָשָׂר, מְנַיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: מָה עֲשִׂירִי, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לִשְׁחִיטָה, כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, אַרְבָּעָה עָשָׂר, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁחִיטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי כָשֵׁר לִלְקִיחָה? שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מְנַיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: מָה עֲשִׂירִי, שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב לִשְׁחִיטָה, כָּשֵׁר לִלְקִיחָה, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, שֶׁהוּא קָרוֹב לִשְׁחִיטָה, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לִלְקִיחָה.^*שֶׁיִּכְשַׁר: שיהיה כשר. וְהוּא הַדִּין לְאַחַד עָשָׂר וְלִשְׁנֵים עָשָׂר.

"בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה", לְהוֹצִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, שֶׁפֶּסַח מִצְרָיִם מַקָּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר,^*מַקָּחוֹ: קנייתו. וּפֶסַח דּוֹרוֹת מַקָּחוֹ כָּל זְמַן.

"וְיִקְחוּ לָהֶם". וְכִי כֻלָּם הָיוּ לוֹקְחִים? אֶלָּא לַעֲשׁוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּמוֹתוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: שְׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּמוֹתוֹ.

"אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת". בִּכְלַל שֶׂה, גְּדִי וְטָלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יד,ד) "שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים."

"לְבֵית אָבֹת", אֵין "לְבֵית אָבֹת" אֶלָּא לְמִשְׁפָּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר א,ב) "לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם". וַהֲרֵי שֶׁהָיוּ עֶשֶׂר מִשְׁפָּחוֹת לְבֵית אָב אֶחָד, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׂה אֶחָד לְכֻלָּם! תִּלְמֹד לוֹמַר "שֶׂה לַבָּיִת".

(שמות יב,ד) ["וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה, וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת, אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה."] "וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה". בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, שֶׁלְּעוֹלָם נִמְנִין עַל הַפֶּסַח^*נִמְנִין עַל הַפֶּסַח: מצטרפים לחבורה שתאכל שה אחד לקרבן הפסח. וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ,^*וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ: מבטלים את ההצטרפות לחבורה. עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא.^*כְּמוֹת שֶׁהוּא: בלי אף מנוי עליו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵי שָׁם אֶחָד מֵחֲבוֹרָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא לַעֲשׁוֹת עִקָּר טְפֵלָה וּטְפֵלָה עִקָּר.

"וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם לְמַנּוֹת עִמּוֹ אֲחֵרִים עַל פִּסְחוֹ, שֶׁהוּא רַשַּׁי? שֶׁנֶּאֱמַר "וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ".

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם יִרְצֶה אָדָם לַעֲשׁוֹת פִּסְחוֹ יְחִידִי, שֶׁהוּא רַשַּׁי? שֶׁנֶּאֱמַר "וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שְׁכֵנוֹ שֶׁבְּגַגּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁכֵנוֹ שֶׁבַּשָּׂדֶה? תִּלְמֹד לוֹמַר "הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ", דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: "שְׁכֵנוֹ", מִכָּל מָקוֹם.

"בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת". אֵין 'מִכְסַת' אֶלָּא מִנְיָן, שֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ לִמְנוּיָיו. שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵי כְעוֹבֵר עַל הַמִּצְוָה וְכָשֵׁר! תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ", שָׁנָה הַכָּתוּב עָלָיו לִפְסֹל.^*שָׁנָה הַכָּתוּב: חזר הפסוק פעם נוספת על העניין.

דָּבָר אַחֵר: "בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה, טוּמְטוּם, אַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת", רִבָּה.^*רִבָּה: הרחיב, הוסיף על המשמעות המצומצמת של 'איש'. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ,^*מֵבִיא: מכניס להגדרה. וּמֵבִיא אֶת הַחוֹלֶה וְאֶת הַקָּטָן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לֹאכַל כַּזַּיִת! תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ", יָצְאוּ הַחוֹלֶה וְהַקָּטָן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לֹאכַל כַּזַּיִת. מִכָּן אָמַר רַבִּי: הַחוֹלֶה וְהַקָּטָן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לֹאכַל כַּזַּיִת, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן.

"תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה". רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לָשׁוֹן סֻרְסִי הוּא זֶה,^*לָשׁוֹן סֻרְסִי: ארמית מערבית. כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: כּוֹס לִי טָלֶה זֶה!

"עַל הַשֶּׂה". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁנִּמְנִין עַל הַפֶּסַח, וּמוֹשְׁכִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֶת הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּמֵּי הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בְּחַי.