מכילתא דרבי ישמעאל · מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין · פרק 12

(שמות כא,לה) ["וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת, וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן."] "וְכִי יִגֹּף". בִּכְלַל נְגִיפָה נְגִיחָה, דְּחִיָּה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה.^*דְּחִיָּה: דחיפה. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חֲנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בִּכְלַל נְגִיפָה נְגִיחָה, דְּחִיָּה, רְבִיצָה, וּבְעִיטָה; וּנְשִׁיכָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כא,לו) "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו". וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כְּשֶׁשְּׁמָרוֹ וְיָצָא וְהִזִּיק, חַיָּב, קַל וָחֹמֶר עַד שֶׁלֹּא יִשְׁמְרֶנּוּ. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"? אֶלָּא שֶׁהוֹסִיף הַכָּתוּב עוֹד שְׁמִירָה אַחֶרֶת, וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ נְשִׁיכָה.

"שׁוֹר אִישׁ", לְהוֹצִיא שׁוֹר שֶׁלַּקָּטָן. "שׁוֹר אִישׁ", לְהָבִיא שׁוֹר שֶׁלַּאֲחֵרִים. "רֵעֵהוּ", לְהוֹצִיא שׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי, שׁוֹר כּוּתִי, שׁוֹר גֵּר.

"וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת, וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן." יָכֹל בְּשָׁוִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשָׁוִים וּבְשֶׁאֵינָן שָׁוִים? אָמַרְתָּ, מַה דֶּרֶךְ הַמַּזִּיקִין, נִשְׂכָּרִין אוֹ מַפְסִידִין? מַפְסִידִין; אַף הַנִּזָּקִין, נוֹטְלִין נִזְקָן אוֹ יָתֵר עַל נִזְקָן? נִזְקָן וְלֹא יוֹתֵר עַל נִזְקָן.

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה חֲצִיָּה בַּחַי וְנֶאֶמְרָה חֲצִיָּה בַמֵּת. הָא בְּשָׁוִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

"וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן." מִכָּן אָמָרוּ: שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, נוֹטֵל חֶצְיוֹ; שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, נוֹטֵל כֻּלּוֹ; שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, נוֹטֵל רְבִיעִי.

שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: עַל זֶה נֶאֱמַר: "וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ". אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: קְרָא אֶת כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה "וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן", וְאֵי זֶה זֶה? זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה מָנֶה. מוֹכְרִין אֶת הַחַי, וְאֶת הַמֵּת חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה, וּבַעַל הַנְּבֵלָה מְטַפֵּל בְּנִבְלָתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן".

(שמות כא,לו) "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ." בָּא הַכָּתוּב לַחְלֹק בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד. חֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד: מוּעָד צָרִיךְ עֵדִים, וְתָם אֵין צָרִיךְ עֵדִים. מוּעָד מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, וְתָם פָּטוּר מִן הַכֹּפֶר. מוּעָד נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע, וְתָם אֵינוֹ נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מוּעָד מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, וְתָם מִגּוּפוֹ.

"מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם". יוֹם וְאֶמֶשׁ וְשֶׁלְּפָנָיו.

אֵיזֶהוּ שׁוֹר תָּם וְאֵי זֶה הוּא שׁוֹר מוּעָד? מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, וְתָם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵי הַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בְּקַרְנָיו. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְתָם, שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּיוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה חַיָּב. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם"? אֶלָּא אִם כֵּן חָזַר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא כְתָם.

"וְהוּעַד", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁהִתְרוּ בוֹ. "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ", לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם. "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ", כָּרָאוּי לוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: שְׁמָרוֹ כָרָאוּי, פָּטוּר, שֶׁלֹּא כָרָאוּי, חַיָּב. קְשָׁרוֹ בְמוֹסֵרָה, וְיָצָא וְהִזִּיק, תָּם פָּטוּר, וּמוּעָד חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו", לֹא שְׁמָרוֹ זֶה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּב, וּמוּעָד פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,לו) "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו", וְשָׁמוּר הוּא זֶה.

רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה.

"שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר". אֵין לִי אֶלָּא בְהֵמָה, כֶּסֶף מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ" מַה כָּן בְּהֵמָה, אַף לְּהַלָּן בְּהֵמָה, מַה לְּהַלָּן כֶּסֶף, אַף כָּן כֶּסֶף.

"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", לַנִּזָּק. אַתָּה אוֹמֵר לַנִּזָּק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ, אִלּוּ כֵּן הָיָה, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"? לַנִּזָּק! אֶלָּא מַגִּיד שֶׁשָּׁמִין דְּמֵי נִבְלָתוֹ, וּמְנַכֶּה לוֹ דְּמֵי נִזְקוֹ.

(שמות כא,לז) "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה." אַף הַטּוֹבֵחַ וְהַמּוֹכֵר הָיוּ בַכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כב,ו) "אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם." וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ, לְהַחְמִיר עָלָיו לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה.

"שׁוֹר אוֹ שֶׂה", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

"וּטְבָחוֹ". אֵין לִי אֶלָּא טוֹבֵחַ, מוֹכֵר מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ מְכָרוֹ". עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: אִם הַטּוֹבֵחַ חַיָּב, מוֹכֵר לֹא יְהֵי חַיָּב? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר "אוֹ מְכָרוֹ", לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין.

דָּבָר אַחֵר: הִקִּישׁ טוֹבֵחַ לַמּוֹכֵר, וּמוֹכֵר לַטּוֹבֵחַ: מַה מְּכִירָה חוּץ לִרְשׁוּתוֹ, אַף טְבִיחָה חוּץ לִרְשׁוּתוֹ. מַה מְּכִירָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה, אַף טְבִיחָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. מַה מְּכִירָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה, אַף טְבִיחָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה. מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְזֹר, אַף מְכִירָה, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְזֹר. מַה טְּבִיחָה, כֻּלָּהּ, אַף מְכִירָה, כֻּלָּהּ.

"כִּי יִגְנֹב אִישׁ". אַף מֻקְדָּשִׁין הָיוּ בַכְּלָל, שֶׁאִם גּוֹנְבָן וּשׁוֹחֲטָן בַּחוּץ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָן מִכְּלָלָן, לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶן לְזוֹקְקָן לְהִכָּרֵת,^*לְזוֹקְקָן לְהִכָּרֵת: לחייב אותם כרת. שֶׁהָיוּ חַיָּבִין בְּתַשְׁלוּמִין. וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם חַיָּבִין עַל הִכָּרֵת הֶחָמוּר, לֹא יִהְיוּ חַיָּבִין בְּתַשְׁלוּמִין הַקַּלִּין? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא יז,ב) "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יי", מִכְּלַל הִכָּרֵת יָצְאוּ, וְלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל תַּשְׁלוּמִין.

"חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם", אַרְבָּעָה וָהוּא. "וְאַרְבַּע צֹאן", שְׁלֹשָׁה וָהוּא.

אָמַר רַבִּי מֵאִיר: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבָה מְלָאכָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! שׁוֹר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְלָאכָה, יְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה; וְשֶׂה, אֵין לוֹ מְלָאכָה, יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה!

רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי אוֹמֵר: חָס הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹדָן שֶׁלַּבִּרְיוֹת: שׁוֹר, לְפִי שֶׁהִלֵּךְ בְּרַגְלָיו, יְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה; שֶׂה, לְפִי שֶׁטְּעָנוֹ, יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה.

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "תַּחַת הַשּׁוֹר... תַּחַת הַשֶּׂה", לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וּבְהֵמָה בְתַשְׁלוּמִין, וְחַיָּה בְתַשְׁלוּמִין, אִם לָמַדְתָּ עַל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, אַף הַחַיָּה יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבְּהֵמָה, שֶׁהִיא קְרֵבָה עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, תֹּאמַר בַּחַיָּה, שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַבֵּי מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ לֹא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

וַהֲרֵי בַּעֲלַת מוּם תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַבֵּי מִזְבֵּחַ, וּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! הִיא תּוֹכִיחַ עַל הַחַיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַבֵּי מִזְבֵּחַ, יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְבַעֲלַת מוּם, שֶׁמִּינָהּ קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, תֹּאמַר בַּחַיָּה, שֶׁאֵין מִינָהּ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ לֹא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "תַּחַת הַשּׁוֹר...תַּחַת הַשֶּׂה"? לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.