מכילתא דרבי ישמעאל · מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין · פרק 17

(שמות כב,טו) "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, וְשָׁכַב עִמָּהּ, מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה."^*מָהֹר יִמְהָרֶנָּה: ישלם לאביה את המוהר והיא תהיה אשתו. בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל הַמְפֻתָּה, שֶׁיְּשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּתְפוּסָה בִרְשׁוּת אָבִיהָ,^*תְּפוּסָה: אנוסה. מלשון הפסוק (במדבר ה,יג) "וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה". וּמְפֻתָּה בִרְשׁוּת אָבִיהָ, אִם לָמַדְתָּ עַל תְּפוּסָה, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס, אַף מְפֻתָּה, יְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס!

לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּתְּפוּסָה, שֶׁעָבַר עַל דַּעְתָּהּ וְעַל דַּעַת אָבִיהָ, לְפִיכָךְ הוּא מְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס, תֹּאמַר בַּמְּפֻתָּה, שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ, לְפִיכָךְ לֹא יְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס. הָא לְפִי שֶׁלֹּא זָכִיתִי מִן הַדִּין, צָרַךְ הַכָּתוּב לַהֲבִיאוֹ.

"אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה", לְהוֹצִיא אֶת שֶׁנִּתְאַלְמְנָה, וְאֶת שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: וּמְנַיִן אֲפִלּוּ נִתְגָּרְשָׁה, אֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה? וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְרַשַּׁי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ, וְרַשַּׁי בְּכֶסֶף קְנָסָהּ, מַה בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ, אֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה אֲפִלּוּ נִתְגָּרְשָׁה, אַף בְּכֶסֶף קְנָסָהּ, אֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרָשָׁה.

וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה"? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כב,כח) "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה"; מַה לְּהַלָּן כֶּסֶף, אַף כָּן כֶּסֶף.

"מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים כב,כט) "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף, וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה", כַּשֵּׁם שֶׁבַּתְּפוּסָה, נוֹתֵן מִיָּד, כָּךְ בַּמְּפֻתָּה, נוֹתֵן מִיָּד! תִּלְמֹד לוֹמַר "מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה", מַגִּיד שֶׁעוֹשִׂין עָלָיו מֹהַר.^*עוֹשִׂין עָלָיו מֹהַר: אינו צריך לשלם מיד את חמישים הכסף, אלא הם סכום הכתובה, המוהר, שנותן לה.

וְאֵין מֹהַר אֶלָּא כְּתוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית לד,יב) "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי, וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה."

"מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה." בָּרְאוּיָה לוֹ לְאִשָּׁה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין.^*נָתִין, נְתִינָה: אדם מצאצאי הגבעונים, כנענים שקיבלו במרמה מיהושע להשאר בארץ.

"מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין שֶׁהָאָב רוֹצֶה, בֵּין שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כב,טז) "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ, כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת." מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא.

אֵין לִי אֶלָּא מְפֻתָּה, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא, תְּפוּסָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וּתְפוּסָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, וּמְפֻתָּה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, אִם לָמַדְתָּ בַּמְּפֻתָּה, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא, אַף תְּפוּסָה , אִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא.

עוֹד קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם מְפֻתָּה, שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא, תְּפוּסָה, שֶׁעָבַר עַל דַּעְתָּהּ וְעַל דַּעַת אָבִיהָ, דִּין הוּא שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא.

(שמות כב,טז) "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ, כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת." אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב, בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהּ אָב, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם מָאֵן יְמָאֵן". דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי.

"כֶּסֶף יִשְׁקֹל", אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ כַּמָּה! הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "כֶּסֶף", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "כָּסֶף". (דברים כב,כט) מַה לְּהַלָּן חֲמִשִּׁים, אַף כָּן חֲמִשִּׁים.

"כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת." וְכִי מָה לָמַדְנוּ עַל מֹהַר הַבְּתוּלוֹת? אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה לְּהַלָּן כָּתוּב חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, אַף כָּן מֹהַר הַבְּתוּלוֹת חֲמִשִּׁים כֶּסֶף.

(שמות כב,יז) "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה." אֶחָד אִישׁ וְאֶחָד אִשָּׁה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן "לֹא תְחַיֶּה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כ,טז) "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה." מַה לְּהַלָּן בַּסַּיִף, אַף כָּן בַּסַּיִף.

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן "לֹא תְחַיֶּה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט,יג) "אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ, לֹא יִחְיֶה". מַה לְּהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּן בִּסְקִילָה.

אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֲנִי דָּן "לֹא תְחַיֶּה" מִ"לֹּא תְחַיֶּה", וְאַתָּה מְשִׁיבֵנִי "לֹא יִחְיֶה" עַל "לֹא תְחַיֶּה"! רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה", וְנֶאֱמַר (שמות כב,יח) "כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת", מָה זֶה בִּסְקִילָה, אַף זֶה בִּסְקִילָה.

רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (ויקרא כ,כז) "וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה, כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי, מוֹת יוּמָתוּ, בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם." בִּסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יח,י) "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף."

(שמות כב,יח) "כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כ,טו) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת", בִּסְקִילָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּסְקִילָה, אוֹ בְאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כ,טו) "וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ." נֶאֱמַר כָּן הֲרִיגָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲרִיגָה; מַה הֲרִיגָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּן בִּסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא יח,כג) "וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ". אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב, עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת." קָרָא הַכָּתוּב לַנִּשְׁכָּב שׁוֹכֵב, מָה זֶה בִסְקִילָה, אַף זֶה בִסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, וְאַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כג,יח) "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל." וְאוֹמֵר: (מלכים א יד,כד) "וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ, עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יי".

(שמות כב,יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, בִּלְתִּי לַיי לְבַדּוֹ." עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כ,ד) "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם". זְבִיחָה הָיְתָה בַכְּלָל, וְיָצַאת לְלַמֵּד: מַה זְּבִיחָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהּ עוֹבְדִין לַשָּׁמַיִם, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהִיא עוֹבְדָתוֹ וּבֵין שֶׁאֵינָהּ עוֹבְדָתוֹ, וְכָל שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהּ עוֹבְדִין לַשָּׁמַיִם, יְהוּ חַיָּבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהִיא עוֹבְדָתוֹ וּבֵין שֶׁאֵינָהּ עוֹבְדָתוֹ.

וְכָל שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהּ עוֹבְדִין לַשָּׁמַיִם, לְשֵׁם עֲבוֹדָתוֹ, חַיָּב, שֶׁלֹּא לְשֵׁם עֲבוֹדָתוֹ, פָּטוּר.

לְפִי שֶׁאֲחֵרִין אוֹמְרִין: אִלּוּלֵי שֶׁשִּׁתְּפוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הָיוּ כָלִים מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, בִּלְתִּי לַיי לְבַדּוֹ." רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַמְשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, חַיָּב כְּלָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, בִּלְתִּי לַיי לְבַדּוֹ." אֶלָּא כְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (מלכים ב יז,לג) "אֶת יי הָיוּ יְרֵאִים, וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם."

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּאוֹתוֹתֶיהָ נִתְּנָה תוֹרָה,^*בְּאוֹתוֹתֶיהָ: עם סימנים. שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: הוֹאִיל וַאֲנוּ מְצֻוִּין עַל עֲבוֹדָה זָרָה, נְהֵי בוֹלְשִׁין בַּבּוֹרוֹת בַּשִּׁיחִין וּבַמְּעָרוֹת!^*בּוֹלְשִׁין: מתאמצים לחפש עבודה זרה כדי לבער אותה. הגירסה בולשין על פי מכילתא דברים, ס. בגניזה, בושין. תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יב,ב) "עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן." עַל הַגְּלוּיִים, וְלֹא עַל הַסְּתָרִין.