מדרש לקח טוב על רות · פרק 1 · פסוק 4

וישאו להם נשים מאביות. מי גרם להם לישא נשים מואביות אלא על שעשו מעשה עמון ומואב שנ' (דברים כ"ג ה') על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים וגם אלו ברחו מארץ ישראל שלא להקביל פני האורחים.

מאביות. מלמד שבדתם הניחום לא גיירום ולא הטבילום אלו היה אביהם קיים לא היה מניחן לישא אותן אלא לאחר שמת אביהם השיאום.

שם האחת ערפה. על שם שהפכה עורף לחמותה וחזרה לה, ד"א ערפה היא הרפה שנ' (שמואל ב' כ"א ט"ז) וישבי בגב אשר בילידי הרפה שהיו הכל עורפין אותה מאחריה ודשין אותה כהריפות בעלי.

ושם השנית. ששינת מעשיה ממעשה יבמתה, רות שיצא ממנה דוד שריוה, להקב"ה בשירות ותושבחות ד"א רות שראתה דברי חמותה ד"א רות שהיתה רותתת מן העבירה אמ"ר יוסי בר חוני רות מבניו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב היתה, ר' ביבי בשם ר' ראובן אמ' לפי שעמד עגלון מלך מואב מכסאו בשעה שאמ' לו איהוד (שופטים ג' כ') דבר אלהים לי אליך המלך אמ' הקב"ה אתה עמדת מכסאך בשביל כבודי הרי אני מעמיד ממך בן יושב על כסאי ואי זה זה שלמה דכתי' (דה"י א' כ"ט כ"ג) וישב שלמה על כסא יי'.

וישבו שם כעשר שנים. קרוב לי' שנים או פחות או יתר.