ילקוט שמעוני על התורה · Remez 468

וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת לְאַחַר שֶׁעָבַר. וַהֲלֹא דִין הוּא, וּמָה אִם נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה אֵין מֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר. מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יָבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא", מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר. יָכוֹל חָטָא עִם הַצִּבּוּר יָבִיא פַּר לְעַצְמוֹ, וְדִין הוּא, נָשִׂיא מוֹצִיא מִכְּלַל צִבּוּר, וּמָשִׁיחַ מוֹצִיא מִכְּלַל צִבּוּר, מַה נָּשִׂיא חָטָא לְעַצְמוֹ מֵבִיא לְעַצְמוֹ, חָטָא עִם הַצִּבּוּר מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר וְכוּ'. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּנָשִׂיא שֶׁמִּתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, תֹּאמַר בְּמָשִׁיחַ שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הוֹאִיל וְאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יָבִיא פַּר לְעַצְמוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא", הָא כֵּיצַד חָטָא לְעַצְמוֹ מֵבִיא לְעַצְמוֹ, חָטָא עִם הַצִּבּוּר מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר. פַּר, יָכוֹל זָקֵן, תַּלְמוּד לוֹמַר "בֶּן", אִי בֶּן יָכוֹל קָטָן, תַּלְמוּד לוֹמַר "פַּר" (הַחַטָּאת), כֵּיצַד בֶּן שָׁלֹשׁ כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף בֶּן אַרְבַּע וּבֶן חָמֵשׁ כְּשֵׁרִין, אֶלָּא שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַזְּקֵנִים מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ח, ח) "וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת", אִם לְלַמֵּד שֶׁהֵן שְׁנַיִם הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה", אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת", בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים.

דָּבָר אַחֵר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עוֹלָה", יָכוֹל תַּקְדִּים חַטָּאת לְעוֹלָה בְּכָל מָקוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפַר שֵׁנִי תִּקַּח לְחַטָּאת", יָכוֹל תַּקְדִּים עוֹלָה לְחַטָּאת בְּכָל מַעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עוֹלָה לַה'". הָא כֵּיצַד דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה מִפְּנֵי שֶׁמְּרַצֶּה, (אֵמוּרֵי) [אֶבְרֵי] עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵמוּרֵי חַטָּאת מִפְּנֵי (שֶׁיֵּשׁ) [שֶׁהֵן] כָּלִיל לָאִשִּׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפַר שֵׁנִי", אִם לְלַמֵּד שֶׁהֵן שְׁנַיִם הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְעָשָׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עוֹלָה", אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "וּפַר שֵׁנִי", שֶׁיָּכוֹל שֶׁתְּהֵא נֶאֱכֶלֶת חַטָּאת זוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּפַר שֵׁנִי" שֵׁנִי לְעוֹלָה. מָה עוֹלָה אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אַף חַטָּאת זוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אָמַר רַבִּי יוֹסִי (עזרא ח, לה) "הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי בְנֵי הַגּוֹלָה הִקְרִיבוּ עֹלוֹת לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל פָּרִים שְׁנֵים עָשָׂר [עַל כָּל] יִשְׂרָאֵל אֵילִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה (שְׂעִירֵי) [צְפִירֵי] חַטָּאת שְׁנֵים עָשָׂר הַכֹּל עוֹלָה לַה'", אֶפְשָׁר לוֹמַר חַטָּאת עוֹלָה, אֶלָּא מָה עוֹלָה לֹא נֶאֱכֶלֶת אַף חַטָּאת לֹא נֶאֱכֶלֶת. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַל עֲבוֹדָה זָרָה הֱבִיאוּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'עֵגֶל' בַּתּוֹרָה סְתָם, בֶּן שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, ג) "וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי שָׁנָה". בֶּן בָּקָר, בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט, ב) "עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה "תְּמִימִים" אַף בְּשָׁנִים. פַּר סְתָם בֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּבְנֵי אַרְבַּע וּבְנֵי חָמֵשׁ כְּשֵׁרִין, אֶלָּא שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַזְּקֵנִים מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.