ילקוט שמעוני על התורה · Remez 264

(שמות יז ט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים. מִכַּאן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶה אוֹתוֹ כְּמוֹתוֹ. יִלְמְדוּ כָּל הָעוֹלָם מִמֹּשֶׁה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ "בְּחַר לִי אֲנָשִׁים" אֶלָּא בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, מִכַּאן שֶׁעֲשָׂאוֹ כְמוֹתוֹ. וּמִנַיִן שֶׁיְּהֵא כְבוֹד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְּמוֹרָא רַבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי", וַהֲלֹא אָחִיו הָיָה וְגָדוֹל מִמֶּנּוּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּי אֲדֹנִי", עֲשָׂאוֹ כְּרַבּוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְבוֹד רַבּוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כְּמוֹרָא שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא, כח) "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבַּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם", אָמַר לוֹ, רַבֵּנוּ מֹשֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁהַמָּקוֹם כְּלָאָם כַּךְ אַתָּה כְּלָאֵם. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְגֵיחֲזִי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ אֱלִישָׁע "חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְּיָדְךָ" וְגוֹ' [שָׁרִי] לְמִסְתְּמַךְ עַל מַקְלוֹ וְהָלַךְ, אָמְרוּ לוֹ, לְהֵיכַן אַתָּה הוֹלֵךְ גֵּיחֲזִי, אָמַר לָהֶם, לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת. אָמְרוּ לוֹ, וְכִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ו) "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה". אָמַר לָהֶם, אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה. בְּחַר לָנוּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, אֲנָשִׁים, גִבּוֹרִים, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, בְּחַר לָנוּ יִרְאֵי חֵטְא. וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, יְהוֹשֻׁעַ, צֵא מִתַּחַת הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, אָמַר לוֹ, יְהוֹשֻׁעַ, רֹאשְׁךָ לְמָה אַתָּה מְשַׁמְּרוֹ, לֹא לַכֶּתֶר, צֵא מִתַּחַת הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, מָחָר נְהֵא מְעוּתָּדִים וְעוֹמְדִים, עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, כְּמַשְׁמָעוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, מָחָר נִגְזוֹר תַעֲנִית וּנְהֵא מְעוּתָּדִים עַל מַעֲשֶׂה אָבוֹת, רֹאשׁ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אָבוֹת, הַגִּבְעָה, אֵלּוּ מַעֲשֶׂה אִמָּהוֹת. וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בַּמַּטֶּה הַזֶּה הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בַּמַּטֶּה הַזֶּה קָרַעְתָּ אֶת הַיָּם, בַּמַּטֶּה הַזֶּה עָשִׂיתָ נִסִּים וּגְבוּרוֹת, בַּמַּטֶּה הַזֶּה תַּעֲשֶׂה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת בַּשָּׁעָה הַזּאֹת.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ. וְלָמָּה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי שֶׁבָּא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יוֹסֵף. כְּתִיב (עובדיה א, יח) "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ", תֵּצֵא לֶהָבָה מִבֵּית יוֹסֵף וְתֹאכַל קַשׁ שֶׁל בֵּית עֵשָׂו, זֶה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָרַג עֲמָלֵק. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן , מָסוֹרֶת אַגָּדָה הִיא, בְּיַד בָּנֶיהָ שֶׁל רָחֵל עֵשָׂו נוֹפֵל, דִּכְתִיב (ירמיה מט, כ) "אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן", וְלָמָּה קוֹרְאָם כַּךְ, שֶׁהֵן קְטַנִּים שֶׁל שְׁבָטִים. וּכְתִיב (בראשית ל, כה) "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף", וּכְתִיב (במדבר כד, יט) "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר". זֶה כְּתִיב בּוֹ קָטָן, "הִנֵּה קָטָן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם", וְזֶה כְּתִיב בּוֹ נַעַר, (בראשית לז, ב) "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה". זֶה גָּדַל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶן, וְזֶה גָּדַל בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶן. זֶה חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, וְזֶה בִּזָּה עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. זֶה כְּתִיב בּוֹ "וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" וְזֶה כְּתִיב בּוֹ (בראשית מב, יח) "אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא". יָבֹא זֶה וְיִפֹּל בְּיַד זֶה. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב. מִכַּאן שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשְׁכִּימִין לְצָרְכֵי צִבּוּר. אָנֹכִי נִצָּב, בִּתְפִלָּה, [כְּמָה דְּהוּא אָמֵר] (שמות לד, ה) "וַיִּתְיַּצֵב עִמּוֹ שָׁם". עַל רֹאשׁ. אֲנִי מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ". הַגִּבְעָה. אֲנִי מַזְכִּיר זְכוּת אִמָּהוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנוּ". וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁבְעִים שֵׁמוֹת. אָמַר יְהוֹשֻׁעַ, כַּמָּה גְּדוֹלִים יֵשׁ כַּאן בַּדּוֹר הַזֶּה, אַהֲרֹן וְחוּר וְשִׁבְעִים זְקֵנִים, וְלֹא צִוָּה מֹשֶׁה אֶלָּא לִי, לֹא עַל חִנָּם צִוַּנִּי אֶלָּא שֶׁרָאָה שֶׁנּוֹפֵל בְּיָדִי מִיַּד וַיַּעַשׁ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. מִכַּאן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁצְּרִיכִין לֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה, שְׁלִיחַ צִבּוּר וּשְׁנַיִם מְסַיְּעִין.

וַיַּעַשׁ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ', מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד וְלֹא עָבַר עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה. וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ. לָעִנְיַן שֶׁאָמַרְנוּ, לְהַזְכִּיר מַעֲשֶׂה אָבוֹת וּמַעֲשֶׂה אִמָּהוֹת. (שמות יז יא) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה. וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה מְגַבְּרוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אוֹ יָדָיו שׁוֹבְרוֹת אֶת עֲמָלֵק, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ וּמַאֲמִינִים בְּמִי שֶׁפָּקַד אֶת מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהַמָּקוֹם עוֹשֶה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.