ילקוט שמעוני על התורה · Remez 879

(דברים יא ה-ו) כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם. דְּרֹשׁ עַל פִּי נָבִיא. יָכוֹל תַּמְתִּין עַד שֶׁיֹּאמַר לְךָ נָבִיא. תַּלְמוּד לוֹמַר "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה", דְּרֹשׁ וְאַתָּה מוֹצֵא וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר לְךָ נָבִיא. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּדָוִד (תהלים קלב, א-ה) "זְכֹר ה' לְדָוִד וְגוֹ' אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אַעֲלֶה עַל עֶרֶש יְצוּעָי אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי וְגוֹ' עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'", שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה אֶלָּא עַל פִּי נָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד, יח) "וַיָּבֹא גָד (הַחוֹזֶה) [אֶל דָּוִד] בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה' מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבֻ(וּ)סִי", וְאוֹמֵר "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ". כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (להלן פסוק יד) "בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ" וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ. יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לִבָּנוֹת בְּחֵלֶק יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, לְפִיכָךְ הִפְרִישׁוּ דֻּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ מִירִיחוֹ. מִי אֲכָלָן כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים. בְּנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה אֲכָלוּהוּ כָּל אוֹתָן אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי קֵינִי ח(וֹ)תֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים", אֲבָל כְּשֶׁנִּבְנָה הַבַּיִת נָסְעוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵצֶל יַעְבֵּץ הָיוּ, שֶׁהָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דבהי"א ב, נה) "וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים י(וֹ)שְׁבֵי יַעְבֵּץ וְגוֹ'. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (לעיל פסוק יד) "בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ" וְכָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, [הַכֶּסֶף מִכָּל הַשְׁבָטִים], בֵּית הַבְּחִירָה מִשֵּׁבֶט אֶחָד. "בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ", זֶה שִׁלֹה. מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וַיִּקֶן דָּוִיד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דבהי"א כא, כה) "וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת", כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי הַכְּתוּבִים. שְׁבָטִים הֵם שְׁנֵים עָשָׂר, נָטַל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, נִמְצָא שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים לְכָל הַשְּׁבָטִים. לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, נֶאֱמַר כָּאן (שְׁמוֹ) ["לָשׂוּם"], וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר ו, כז) "וְשָׂמוּ", מַה הָאָמוּר לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ אַף שְׂמוּ הָאָמוּר כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מַה שְּׂמוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַף שְׂמוּ הָאָמוּר כָּאן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כ, כא) "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי". אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ". בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַגְּבוּלִין בְּכִנּוּיוֹ. תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בִּיהוּדָה, וְאִם עִבְּרוּהָ בַּגָּלִיל מְעֻבֶּרֶת, הֵעִיד חֲנַנְיָה אִישׁ כְּפָר אוֹנוֹ אִם עִבְּרוּהָ בַּגָּלִיל אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה", כָּל דְּרִישׁוֹת שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ לֹא יְהוּ אֶלָּא בְּשִׁכְנוֹ שֶׁל מָקוֹם.