ילקוט שמעוני על התורה · Remez 797

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ח, ח) "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ" מָשָׁל לְחָכָם שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר וְלֹא הָיוּ הַחֲבֵרִים מַבִּיטִים בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס לִדְרֹשׁ וְדוֹרֵשׁ כָּעִנְיָן הִתְחִילוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ וַדַּאי זוֹ תוֹרָה וְאֵלּוּ דְבָרִים. כֵּיוָן שֶׁבָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי תוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן" וְגוֹ' אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל זוֹ תוֹרָה וְאֵלּוּ דְבָרִים, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי" וְגוֹ' (שם, ט) "כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין". דָּבָר אַחֵר מָשָׁל לְעַם הָאָרֶץ שֶׁלִּמְּדוּהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, הֲלָכָה, מִדְרָשׁ, מִשֶּׁלָּמַד אֶת הַכֹּל נַעֲשָׂה חָכָם. מִי גָּרַם לוֹ שֶׁיְּהֵא חָכָם. אוֹתוֹ צַעַר שֶׁנִּצְטָעֵר בְּיַלְדּוּתוֹ וּבְנַעֲרוּתוֹ. כָּךְ הָיָה מֹשֶׁה עַם הָאָרֶץ בְּנַעֲרוּתוֹ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְדַבֵּר שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, י) "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי", וְכֵיוָן שֶׁנִּצְטָעֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלָמַד מִמֶּנוּ תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם" וְגוֹ' זָכָה וְהִתְחִיל מֵלִיף לְיִשְׂרָאֵל, אֵלֶּה הַדְּבָרִים. דָּבָר אַחֵר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים", זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, כו) "שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים" מָשָׁל לְחָכָם שֶׁהָיָה נָשׂוּי קְרוֹבָתוֹ, חָטְאָה עָלָיו, טְרָדָהּ וְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ. בָּא שׁוֹשְׁבִינוֹ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַכְנִיסָהּ בִּשְׁבִיל אֲבוֹתֶיהָ. אָמַר לוֹ לֵךְ אֱמֹר לָהּ לְהִתְיַשֵּׁב בִּדְרָכֶיהָ וַאֲנִי מַכְנִיסָהּ. הָלַךְ וְאָמַר לָהּ, בִּתִּי, עֲדַיִן אַתְּ בְּנִוּוּלֵךְ. עָנָה אוֹתוֹ חָכָם וְאָמַר לְשׁוֹשְׁבִינוֹ יְהֵא הַפֶּה הַזֶּה מְבֹרָךְ, לָמָּה, שֶׁאָמַר לָהּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ. כָּךְ כְּשֶׁעָשִוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטָרְדָם מִן הָעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם". אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, (שמות לב, יד) "זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם" וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר הָאָבוֹת מִיָּד נַעֲשָׂה בַקָּשָׁתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ) "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִדְבָרֶךָ". חָזַר מֹשֶׁה לְהוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם עַכְשָׁיו אַתֶּם בְּנִוּוּלְכֶם שֶׁנֶּאֱמַר "מַמְרִים הֱיִיתֶם". שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹכָחוֹת שֶׁל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ "שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים". אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֹשֶׁה הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כו) "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה'", אַל תִּקְרִי "אֶל ה'" אֶלָּא "עַל ה'" [שֶׁכֵּן] דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קוֹרִין לְאָלֶפִ"ין עַיִנִ"ין וּלְעַיִנִ"ין אָלֶפִ"ין. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרֵי, מֵהָכָא, וְדִי זָהָב, כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁאָמְרוּ דַּי גָּרַם לָהֶם לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל. מָשָׁל אוֹמְרִים, וְכִי אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן, אֶלָּא מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְחוּשָׁה וּבַעֲלַת אֵבָרִים. הֶאֱכִילָה כַּרְשִׁינִין וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ. אָמַר לָהּ מִי גָּרַם לָךְ שֶׁאַתְּ מְבַעֶטֶת בִּי, כַּרְשִׁינִין שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן אֶחָד, רְחָצוֹ וְסָכוֹ וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ וְהִלְבִּישׁוֹ וְכִסָּהוּ וְתָלָה לוֹ כִּיס בְּצַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ בְּפֶתַח זוֹנוֹת. מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן וְלֹא יֶחֱטָא. וּמִי גָּרַם לוֹ זֶה, אֶלָּא הַכִּיס שֶׁתָּלָה בְּצַוָּארוֹ. הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אֵינָשֵׁי מַלֵּי כְּרֵסֵי זָנֵי בִישֵׁי שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יג, ו) "כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרָם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי". רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲמַר, מֵהָכָא, (דברים ח, יד) "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ". וְרַבָּנָן אָמְרֵי, מֵהָכָא, "וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה". וְאִבָּעִית אֵימָא מֵהָכָא, (דברים לב, טו) "וַיִּשְׁמַן יִשֻׁרוּן וַיִּבְעַט". וּמִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָה וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל".