ילקוט שמעוני על התורה · Remez 949

(דברים לב מט) עֲלֵה אֶל הַר עֲלִיָּה הִיא לְךָ וְאֵינָהּ יְרִידָה. אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה שֶׁהוּא קָרוּי אַרְבַּע שֵׁמוֹת, הַר הַעֲבָרִים, הַר נְבוֹ, "הֹר הָהָר", "רֹאשׁ הַפִּסְגָּה", וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר נְבוֹ שֶׁנִּקְבְּרוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה מֵתִים הַלָּלוּ שֶׁמֵּתוּ שֶׁלֹּא מִידֵי עֲבֵרָה, מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן, וּמִרְיָם, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵיחוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הָיוּ מטטרון מַרְאֶה לְמֹשֶׁה וְהֶרְאָהוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן תְּחוּמוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם, עַד כָּאן תְּחוּמוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מֹשֶׁה הוּא בְּעַצְמוֹ רָאָה אוֹתָם כֵּיצַד נָתַן בּוֹ כֹּחַ בְּעֵינָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְרָאָה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. (דברים לב נ) וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לָמָּה אֲנִי מֵת, לֹא טוֹב שֶׁיֹּאמְרוּ טוֹב מֹשֶׁה מִמַּרְאֶה, מִשֶּׁיֹּאמְרוּ טוֹב מֹשֶׁה מִשְּׁמוּעָה, לֹא טוֹב שֶׁיֹּאמְרוּ זֶה מֹשֶׁה שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמָּן, [וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָו], וְעָשָׂה לָנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת מִשֶּׁיֹּאמְרוּ כָּךְ וְכָּךְ עָשָׂה כוּ', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֹשֶׁה גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שָׁוָה בְּכָל אָדָם שֶׁנֶּאֱמַר "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת" וְאוֹמֵר (שמואל ב ז, יט) "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלֹהִים", אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לָמָה מֵת אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר לָהֶם שֶׁלֹּא עָשָׂה פְּקוּדִי, וַהֲרֵי מֹשֶׁה עָשָׂה פְּקוּדֶיךָ, אָמַר לָהֶם גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שָׁוָה בְּכָל הָאָדָם וְכוּ'.

וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ, אֵצֶל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֲבוֹתֶיךָ, אֵצֶל קְהָת וְעַמְרָם [אֲבוֹתֶיךָ], אֵצֶל אַהֲרֹן וּמִרְיָם אַחֶיךָ. כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ מִיתָה שֶׁחָמַדְתָּ לָהּ, וּמֵהֵיכָן חָמַד מֹשֶׁה מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (במדבר כ, כה) "קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו" הִפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וְהִלְבִּישָׁן לְאֶלְעָזָר, וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי, אָמַר לוֹ הִכָּנֵס לַמְּעָרָה וְנִכְנַס, עֲלֵה לַמִּטָּה וְעָלָה, פְּשֹׁט יָדְךָ וּפָשַׁט, קְמֹץ פִּיךָ וְקָמַץ, עֲצֹם עֵינֶיךָ וְעָצַם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ" מִיתָה שֶׁחָמַדְתָּ לָהּ.

(דברים לב נא) עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי, אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִמְעֹל בִּי. עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי שֶׁלֹּא לְקַדֵּשׁ אוֹתִי "כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי", אַתֶּם גְּרַמְתֶּם לִי לַמְרוֹת פִּי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא אָמַרְתִּי לְךָ (שמות ד, ב-ג) "מַה זֶּה בְּיָדְךָ הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה" וְהִשְׁלַכְתּוֹ מִיָּדְךָ, וּמָה אוֹתוֹת שֶׁבְּיָדְךָ לֹא עִכַּבְתָּ, דִּבּוּר הַקַּל לֹא הָיָה לְךָ לְעַכְּבוֹ, וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁצָּרַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְנָפָיו שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, יב) "לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה".

כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה [לֹא תָבוֹא, נֶאֱמַר כָּאן "וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים לד, ד) "וְשָׁמָּה] לֹא תַעֲבֹר", אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר וְשָׁמָּה לֹא תָבֹא שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר", וְכוּ' וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשָׁמָּה לֹא תָבֹא" וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר, אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֵינִי נִכְנָס בָּהּ מֶלֶךְ אֶכָּנֵס בָּה הֶדְיוֹט, אִם אֵין אֲנִי נִכְנָס בָּהּ חַי אֶכָּנֵס בָּהּ מֵת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁמָּה לֹא תָבֹא "וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר" לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט לֹא חַי וְלֹא מֵת.

(דברים לג א) וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים קָשִׁים תְּחִילָה "מְזֵי רָעָב וּלְחוּמֵי רֶשֶׁף"... מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב" (דברים ט, ח) "וּבְּחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם" "מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'", חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה וּמִמֶנוּ לָמְדוּ כָּל הַנְבִאִים כוּלָן שֶהָיוֹ אוֹמְרִים לְיִשְׂרָאֵל דְבָרִים קָשִים תְחִילָה, וְחוֹזְרִין וְאוֹמְרִים לָהֶן דִבְרֵי נֶחָמוֹת, וְאֵין לְךָ בְּכָל הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו קָשִׁים כְּהוֹשֵׁעַ, תְּחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר (הושע ט, יד) "תֵּן לָהֶם ה' מַה תִּתֵּן" וְגוֹ', חָזַר וְאָמַר לָהֶן נֶחָמוֹת (שם יד, ז) "יֵלְכוּ יֹנְקֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ" וְגוֹ'. וְכֵן יוֹאֵל אָמַר "יֶתֶר הָגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה" חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ב, כה) "וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה הַיֶּלֶק הֶחָסִיל וְהַגָּזָם" וְכֵן עָמוֹס אוֹמֵר (עמוס ד, א) "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן" וְגוֹ', חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים [(שם ט, יג) "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְנִגַּשׁ חֹרֵשׁ בַּקֹצֵר", וְכֵן מִיכָה אָמַר "שׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רָעָה" וְגוֹ', חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים] (שם ז, ב) "מִי אֵל כָמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן" וְגוֹ', וְכֵן יִרְמִיָּה אָמַר לָהֶן "וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמִחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִםֻ קוֹל שָׂשׂוֹן" וְגוֹ', חָזַר וְאָמַר לָהֶם דִּבְרֵי נִחוּמִים (שם לא, יב) "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל" וְגוֹ', (יָכוֹל מִשֶּׁאָמַרְתָּ) [אֲבָל עוֹבְדֵי אֱלִילִים מִשֶּׁאָמְרוּ] לָהֶם נִחוּמִין. חָזְרוּ וְאָמְרוּ לָהֶן דִּבְרֵי תּוֹכֵחוֹת, וְאָמַרְתָּ (שם נא, סד) "כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל וְגוֹ'", הָוֵי מִשֶּׁאָמְרוּ לָהֶן דִּבְרֵי נִחוּמִים (אֵין) חוֹזְרִין וְאוֹמְרִים לָהֶן דִּבְרֵי תּוֹכֵחוֹת.

דָּבָר אַחֵר "וְזֹאת הַבְּרָכָה" זֶה מוּסָף עַל הַבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבֵּרְכָן יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֵךְ אֹתָם", נִמְצִינוּ לְמֵדִין שֶׁמִּמָּקוֹם שֶׁסִּיֵּם יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו מִשָּׁם הִתְחִיל מֹשֶׁה וּבֵרְכָן שֶׁנֶּאֱמַר "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ".