ילקוט שמעוני על התורה · Remez 244

(שמות טו ב) עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. אֵין עָזִּי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן", וְאוֹמֵר "וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב".

דָּבָר אַחֵר, אֵין עָזִּי אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא, ב) "ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ", וְאוֹמֵר "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן", וְאוֹמֵר (שמואל א ב, י) "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ".

דָּבָר אַחֵר, אֵין עָזִּי אֶלָּא תֹּקֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה טז, יט) "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה", וְאוֹמֵר "עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי" וְגוֹ'.

דָּבָר אַחֵר, עוֹזֵר וּמְסַמֵּךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם אֲבָל לִי בְּיוֹתֵר, עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו, יח) "וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם", וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה, דִּכְתִיב (שם, יז) "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם". וַהֲרֵי כָּל הָאֻמּוֹת שִׁבְּחוּ אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כג, א) "וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל". יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ" וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת מִן הַשָּׁמַיִם וְאוֹמֶרֶת (דבהי"א יז, כא) "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'", וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת מִן הַשָּׁמַיִם וְאוֹמֶרֶת (דברים לג, כט) "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ". יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שם ד, ז) "כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו", וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו". יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (תהלים פט, יח) "כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה", וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת (ישעיה מט, ג) "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".

דָּבָר אַחֵר עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ, מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ מַרְגָּלִית אַחַת, בָּא בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ תֵּן אוֹתָהּ לִי, אָמַר לוֹ אֵינָהּ שֶׁלְּךָ, הִטְרִיחַ עָלָיו וּנְתָנָהּ לוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ שִׁירָה עָזִּי וְזִמְרָת וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם אֵינָהּ שֶׁלָּכֶם, שֶׁל עֶלְיוֹנִים הִיא, כֵּיוָן שֶׁהִטְרִיחוּ עָלָיו נְתָנָהּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, יא) "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן".

וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. הָיָה לִי וְיִהְיֶה לִי לֶעָתִיד לָבֹא. זֶה אֵלִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל וִישַׁעְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה", וּכְתִיב (יחזקאל א, א) "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה" וְגוֹ'. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְעָלָיו צְפִירָה מַקִּיפָתוֹ וְגִבּוֹרָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ וַחֲיָלוֹת מִלְּפָנָיו וּמִלְּאַחֲרָיו, וְהָיוּ הַכֹּל שׁוֹאֲלִין לוֹמַר אֵי זֶה הַמֶּלֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֵן, אֲבָל כְּשֶּׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם לֹא הֻצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאֹל אֵי זֶהוּ הַמֶּלֶךְ אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאוּהוּ הִכִּירוּהוּ, פָּתְחוּ כֻּלָּן וְאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְבָשָׂר וָדָם לְהַשְׁווֹת לְקוֹנוֹ, אֶלָּא אֶתְנָאֶה לוֹ בְּמִצְוֹת, אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו לוּלָב נָאֶה, סֻכָּה נָאָה, צִיצִית נָאָה, תְּפִלִּין נָאֶה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, נִדְמֶה לוֹ, מַה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם, אַף אַתָּה תְּהֵא חַנּוּן וְרַחוּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַגִּיד נְאוֹתָיו וְשִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בִּפְנֵי כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר, אֶעֱשֶׂה לְפָנָיו בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ", וְאוֹמֵר (ישעיה לג, כ) "חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ" וְגוֹ'. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲדַבֵּר בִּנְאוֹתָיו וּשְׁבָחָיו בִּפְנֵי כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין לוֹמַר (שה"ש ה, ט) "מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד", שֶׁאַתֶּם מֵתִים עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ", אֲהַבְנוּךָ עַד מָוֶת, וּכְתִיב (תהלים מד, כג) "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם", הֲרֵי אַתֶּם גִּבּוֹרִים בּוֹאוּ הִתְעָרְבוּ עִמָּנוּ, וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מַכִּירִים אַתֶּם אוֹתוֹ, נֹאמַר לָכֶם מִקְצַת שִׁבְחוֹ, (שה"ש ה, י) "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה", כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמְעִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אוֹמְרִים לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל נֵלְכָה עִמָּכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ו, א) "אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ" וְגוֹ', וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא "דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ", (שם ו, ג) "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד שֶׁאָבֹא עִמּוֹ לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ בִּמְדִינַת הַיָּם, יָצָא אַחֲרָיו הָלַךְ לוֹ לִמְדִינָה אַחֶרֶת יָצָא אַחֲרָיו עַד שֶׁעָמַד עָלָיו. כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם שְׁכִינָה יָרְדָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה". עָלוּ עָלְתָה הַשְּׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". יָרְדוּ לַיָּם שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, יט) "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים". יָצְאוּ לַמִּדְבָּר שְׁכִינָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם", עַד שֶׁאָבֹא עִמּוֹ לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם". זֶה אֵלִי. עִמִּי נָהַג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נָהַג בְּמִדַּת רַחֲמִים. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֵלִי אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב, ב) "אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי". וְאוֹמֵר (במדבר יב, יג) "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ". וְאוֹמֵר (תהלים קיח, כז) "אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ".