ילקוט שמעוני על התורה · Remez 636

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן" וְכִי אַהֲרֹן לְעוֹלָם קַיָּם שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ תְּרוּמָה, אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁעָתִיד לִחְיוֹת וְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין לוֹ תְּרוּמָה. מִכָּאן, לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: כְּאַהֲרֹן, מָה אַהֲרֹן חָבֵר אַף בָּנָיו חֲבֵרִים. מִכָּאן, שֶׁאֵין נוֹתְנִין תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין נוֹתְנִין תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לָעָם לְישְׁבֵי יְרוּשָלַיִם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'" כָּל הַמַּחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' יֵשׁ לוֹ מְנָת, וְשֶאֵין מַחֲזִיק בְּתוֹרַת ה' אֵין לוֹ מְנָת. אָמַר רַב חָנָא בַּר אַדָּא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּל הַנּוֹתֵן תְּרוּמָה לְכֹהֵן עַם הָאָרֶץ כְּאִלּוּ נוֹתְנָהּ לִפְנֵי אֲרִי, מָה אֲרִי סָפֵק דּוֹרֵס וְאוֹכֵל סָפֵק אֵינוֹ דּוֹרֵס וְאוֹכֵל אַף כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ סָפֵק אוֹכְלָהּ בְּטָהֳרָה סָפֵק אוֹכְלָהּ בְּטֻמְאָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף גּוֹרֵם לוֹ מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ". דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב תָּנָא: אַף מַשִּׂיאוֹ עֲוֹן אַשְׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה". תָּנוּ רַבָּנָן: תְּרוּמָה לְכֹהֵן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לְלֵוִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מַתִּירוֹ לְכֹהֵן. "מַתִּירוֹ" מִכְּלָל דְּאִיכָּא מַאן דְּאָסַר, (אֶלָּא) אֵימָא: נוֹתְנוֹ [אַף] לְכֹהֲנִים. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, אָמַר רַב אַחָא בְּרֵהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵהּ דִּגְמָרָא: דִּכְתִיב: "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה" כִּתְרוּמָה, מַה תְּרוּמָה אֲסוּרָה לְזָרִים אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נַמֵּי אָסוּר לְזָרִים. אִי מַה תְּרוּמָה חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתָה וְחֹמֶשׁ, אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נַמֵּי חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחֹמֶשׁ. אֲמַר קְרָא: "וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ", "וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו", "בוֹ" וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר, "עָלָיו" וְלֹא בְּמַעֲשֵׂר. וְרַבָּנָן, כִּתְרוּמָה, מַה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן נַמֵּי טוֹבֵל. וְכִדְתַנְיָא: רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַטֶּבֶל שֶׁלֹּא הוּרַם מִמֶּנּוּ כָּל עִקָּר. הוּרַם מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלֹא הוּרַם מִמֶּנּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ מַעֲשַׂר עָנִי, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" מַה בִשְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְהַלָּן מַעֲשַׂר עָנִי, אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר כָּאן מַעֲשַׂר עָנִי, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא: "לֹא תוּכַל". וְאִידָךְ, מַעֲשֵׂר דְּטָבוּל מִדְּר' יוֹסִי נָפְקָא. וְרַבָּנָן, אִי מֵהַהִיא הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִלֵּי לְלָאו אֲבָל לְמִיתָה לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן. אִם נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת, לָמָּה נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת, שֶׁאִלּוּ נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת וְלֹא נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת, הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל הַקַּלּוֹת בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְעַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה, צָרִיךְ לוֹמַר חֲמוּרוֹת. אִלּוּ נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת וְלֹא נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת, הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל הַחֲמוּרוֹת יְהֵא חַיָּב, עַל הַקַּלּוֹת יְהֵא פָּטוּר, לְכָךְ צָרִיךְ לוֹמַר קַלּוֹת וְצָרִיךְ לוֹמַר חֲמוּרוֹת. "וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ" אֵין לִי אֶלָּא זָר, מִנַּיִן אֲפִלּוּ לֵוִי, אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר: כָל זָר. "לֹא יֹאכַל" אֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת. "קֹדֶשׁ" מַה קֹּדֶשׁ הָאָמוּר לְהַלָּן בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף קֹדֶשׁ הָאָמוּר כָּאן בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יֹאכַל, לֹא תֹאכַל, לֹא תֹאכְלוּ" אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִסּוּר הֲנָאָה בְּמַשְׁמַע, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵט בִּנְבֵלָה. דְּתַנְיָא: "לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי" וְכוּ'. וַהֲרֵי תְּרוּמָה דְּרַחֲמָנָא אָמַר: "וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", וּתְנָן: "מְעָרְבִין לְנָזִיר בְּיַיִן וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה". אָמַר רַב פַּפָּא: שָׁאנֵי הָתָם דַּאֲמַר קְרָא: "תְּרוּמַתְכֶם" שֶׁלָּכֶם תְּהֵא. וְאִידָךְ, "תְּרוּמַתְכֶם" דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. אָמַר רָבָא: זָר שֶׁאָכַל עוֹלָה לִפְנֵי זְרִיקָה חוּץ לַחוֹמָה, לוֹקֶה חָמֵשׁ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְלִילְקֵי נַמֵּי מִשּׁוּם "וְזָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ", הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דַּחֲזִי לְכֹהֲנִים, הָכָא לְכֹהֲנִים לָא חֲזִי.