ילקוט שמעוני על התורה · Remez 329

(שמות כא טז) וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו" אֵין לִי אֶלָּא עֵדִים עַל גְּנֵבָה, עֵדִים עַל מְכִירָה, מִנָּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְגוֹ'. וְגֹנֵב אִישׁ, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁגָּנַב אֶת הָאִישׁ, גָּנַב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב וְגוֹ', לְהָבִיא אֶת שֶׁגָּנַב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן. הָאִשָּׁה שֶׁגָּנְבָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאֶת הַקָּטָן, מִנָּיִן. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם), וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא, מִכָּל מָקוֹם. וְגֹנֵב אִישׁ, אַף הַקָּטָן בְּמַשְׁמָע, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכִי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ", לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן. "גֹּנֵב נֶפֶשׁ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בֶּן שְׁמוֹנָה בְּמַשְׁמָע תַּלְמוּד לוֹמַר וְגֹנֵב אִישׁ, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב בֶּן קְיָמָא. וּמְכָרוֹ, וְלֹא שֶׁמָּכַר חֶצְיוֹ. וְנִמְצָא, אֵין מְצִיאָה אֶלָּא בְעֵדִים. בְּיָדוֹ, אֵין בְּיָדוֹ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רְשׁוּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, כו) "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ", וְאוֹמֵר (בראשית כד, י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים" וְגוֹ'. מוֹת יוּמָת, בְּחָנֶק. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רֹשֶׁם. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר כ "לֹא תִגְנֹב".

הַגּוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ. ר"י אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ז) "וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ". וְתַנָּא קָמָא לָא בָּעֵי עִמּוּר אֲמַר רַב אָחָא בְּרֵיהּ דְרָבָא, עִמּוּר פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה, אִיכָּא בֵּנַיְיהוּ. בָּעֵי רַבִּי יִרְמִיָּה, גְּנָבוֹ וּמְכָרוֹ יָשֵׁן, מָהוּ. בָּעֵי רַב אַשִּׁי, מָכַר שִׁפְחָה לְעוּבָּרָה, מָהוּ. תֵּפוּק לֵיהּ דְּלֵיכָּא עִמּוּר כְּלָל, לָא צְרִיכָא, יָשֵׁן, דְּזְגָא עֲלֵיהּ, שִׁפְחָה, דְּאוּקְמָהּ בְּאַפֵּי זִיקָא, דֶּרֶךְ עִמּוּר בְּכָךְ אוֹ אֵין דֶּרֶךְ עִמּוּר בְּכָךְ, תֵּיקוּ.