ילקוט שמעוני על התורה · Remez 273

(שה"ש ב, ג) "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר", מַה הַתַּפּוּחַ הַזֶּה הַכֹּל בּוֹרְחִין מִמֶּנּוּ שֶׁאֵין לוֹ צֵל כָּךְ בָּרְחוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיּוֹם מַתַּן תּוֹרָה, יָכוֹל אַף יִשְׂרָאֵל כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי", מַה תַּפּוּחַ הַזֶּה מוֹצִיא נִצּוֹ קֹדֶם לְעָלָיו כָּךְ הִקְדִּימוּ יִשְׂרָאֵל עֲשִׂיָּה לִשְׁמִיעָה, מַה תַּפּוּחַ זֶה אֵינוֹ גּוֹמֵר פֵּרוֹתָיו אֶלָּא בְּסִיוָן, כָּךְ לֹא נָתְנוּ יִשְׂרָאֵל רֵיחַ טוֹב בָּעוֹלָם אֶלָּא בְּסִיוָן, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, מָשָׁל וְכוּ' וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן אָמְרוּ הֲרֵי שָׁעָה שֶׁתִּכָּנֵס מַטְרוּנָא לְחֻפָּה, כָּךְ כָּאן כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, אָמְרוּ הֲרֵי שָׁעָה שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בְּנוֹ, וְהָלַךְ וּפָדָה בְּנוֹ, אָמַר הֱיוּ מוֹנִין אַפַּטְיָא לְפִדְיוֹן בְּנִי, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱיוּ מוֹנִין אַפַּטְיָא לִיצִיאַת מִצְרַיִם, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ, וְאָמַר הֱיוּ מוֹנִין אַפַּטְיָא לְנִשּׂוּאֵי בִּתִּי, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱיוּ מוֹנִין אַפַּטְיָא לְמַתַּן תּוֹרָה. בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי וְכוּ', אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בַּשּׁוּק וּפָגַע בְּאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ וּמִלֵּא חֵיקוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ פִּתְחוּ לוֹ תִּסְוָורִיּוֹת שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא יְהֵא בְּנִי אוֹמֵר אִלּוּלֵי אוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לֹא הָיָה לִי מַה לִיתֵּן לוֹ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אִילּוּלֵי שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְלִמְּדָם אֶת הַדִּינִין לֹא הָיָה לוֹ לִיתֵּן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה אֶלָּא הֲרֵינִי נוֹתֵן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁכֻּלָּהּ דִּינִים. (שמות כא, א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים". אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה בַּת טוֹבִים וּבַת גְּנִיסִים, אָמַר אֵינִי תּוֹבֵעַ בָּהּ אֶלָּא מִשֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה בָּהּ כַּמָּה טוֹבוֹת וְאַחַר כָּךְ אֲנִי תּוֹבֵעַ בָּהּ, רָאָה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וְהִלְבִּישָׁהּ, (יחזקאל טז, י) "וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה", בַּיָּם וְהֶעֱבִירָהּ, "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה", בָּאוּ עָלֶיהָ שַׁבָּאִים וְהִצִּילָהּ, אֵלּוּ עֲמָלֵקִים, רָאָה אוֹתָהּ אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם וּמִלֵּא חֵיקָהּ גְּלוּסְקָאוֹת, אֵצֶל הַחֶנְוָנִי, וְהִשְׁקָה אוֹתָהּ קוֹנְדִּיטוֹן, אֵצֶל הַפַּטָּם וּמִלֵּא חֵיקָהּ פְּטוּמוֹת, אֵצֶל פַּרְקְרוֹס וּמִלֵּא חֵיקָהּ פַּרְקְרִירִיסִים, כָּךְ גְּלוּסְקָאוֹת (שמות טז, ד) "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם", קוֹנְדִּיטוֹן (במדבר כא, יז) "אָז יָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה הַזּאֹת עֲלִי בְאֵר", פְּטוּמוֹת, (שם יא, לא) "וַיָּגֶז שַׂלְוִים", פַּרְקְרוֹס "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע". מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ וְקָבַע קַרְטִיסִין, בְּנֵי רוֹמִי לֹא יֶחֱתוּן לְסוּרְיָא, וּבְנֵי סוּרְיָא לָא יֶחֱתוּן לְרוֹמִי, וְכֵיוָן שֶׁהִשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ הִתִּיר קַרְטִיסִין. כָּךְ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תּוֹרָה (תהלים קטו, טז) "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם", מִשֶּׁנִּתְּנָה תּוֹרָה "וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים", (להלן פסוק כ) "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי". (משלי ג, יז) "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם", בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ חֲלוּקִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים בְכָל שָׁעָה "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה", מַה כְּתִיב (שמות יג, כ) "וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם" הָיוּ נוֹסְעִין בִּמְרִיבָה וְחוֹנִין בִּמְרִיבָה, כְּשֶׁבָּאוּ לְסִינַי הוּשְׁווּ כֻּלָּם אֲגֻדָּה אַחַת, "וַיַּחֲנוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נַעֲשׂוּ הוֹמְנִיָּא אַחַת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שָׁלוֹם, וּלְמִי אֲנִי נוֹתְנָהּ לְאֻמָּה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת שָׁלוֹם, הָוֵי "כָּל נְתִיבֹתֶיהָ שָׁלוֹם". בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, חִדּוּשׁ דְּבָרִים אֲנִי מְחַדֵּשׁ בָּכֶם, וְעוֹשֶה בָּכֶם מֵעֵין דֻּגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא. מַה לֶּעָתִיד לָבֹא, (ישעיה ה, ה) "וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה", אַף הָכָא (שמות כד, ז) "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". מַה לֶעָתִיד לָבֹא "אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ" וְגוֹ' אַף הָכָא (להלן פסוק ח) "וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו". וּמִפְּנֵי מַה נִתְּנָה בַּמִדְבָּר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם אֵין אָדָם מַפְקִיר עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וּמַה הַמִּדְבָּר הַזֶּה אֵין לוֹ סוֹף, כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לָהֶם סוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה" וְגוֹ', וּכְשֵׁם שֶׁאֵין לָּהּ סוֹף כָּךְ אֵין לְמַתַּן שְׂכָרָהּ סוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא, כ) "מַה רַב טוּבְךָ" וְגוֹ'. בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, וְכִי בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ, אֶלָּא כְּשֶׁאַתָּה לָמֵד תּוֹרָה לֹא יְהוּ בְּעֵינֶיךָ יְשָׁנִים אֶלָּא כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִתְּנָה. "בַּיּוֹם הַהוּא" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בַּיּוֹם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְהָיוּ יְחִידִין יְגֵעִים בָּהּ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי מְלַמְּדָהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל וְהֵן לוֹמְדִין אוֹתָהּ וְאֵינָן שוֹכְחִין, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, לב) "כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאֱלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ".