ילקוט שמעוני על התורה · Remez 692

(במדבר ג מ) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד (לְשִׁשָּׁה) [לִשְׁמוֹנָה] חֳדָשִׁים (מְחַלְּלִים) [מַהוּ לְחַלֵּל] עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד (לְשִׁשָּׁה) [לִשְׁמוֹנָה] חֳדָשִׁים אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין חוֹתְכִין טַבּוּרוֹ, וְאֵין טוֹמְנִין אֶת שִׁלְיָתוֹ, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמְנִיקָתוֹ, וְהַמְּטַלְטְלוֹ בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ מְטַלְטֵל אֶת הָאֶבֶן. סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה סָפֵק בֶּן שְׁמוֹנָה אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵין חוֹתְכִין טַבּוּרוֹ, וְאֵין טוֹמְנִין אֶת שִׁלְיָתוֹ, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְכֵן סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה סָפֵק בֶּן שְׁמוֹנָה. וְאִם דָּבָר בָּרוּר הוּא שֶׁהוּא בֶּן שִׁבְעָה מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְחוֹתְכִין אֶת טַבּוּרוֹ, וְטוֹמְנִין שִׁלְיָתוֹ, וּמְטַלְטְלִין אוֹתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. וְלָמָּה מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת עַל יְלוּד שֶׁנּוֹלַד לְשִׁבְעָה, [מִפְּנֵי] שֶׁהוּא שֶׁל חַיִּים, אֲבָל הַנּוֹלַד לִשְׁמוֹנָה אֵינוֹ לְחָדְשָׁיו וְאֵינוֹ שֶׁל חַיִּים, לְפִיכָךְ אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. שָׁאֲלוּ לְרַבִּי אַבָּהוּ מִנַּיִן לְנוֹלַד בֶּן שִׁבְעָה שֶׁהוּא חַי, אָמַר לָהֶם בְּלָשׁוֹן יְוָנִית זִיטָא אִפְטָא אִיטָא (ארנון) [אוּכְטָא], וְאֵי זֶהוּ בֶּן שְׁמוֹנָה כָּל שֶׁאֵין שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו נִגְמָרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵינוֹ חַי שְׁלֹשִׁים יוֹם אֵינוֹ לְחָדְשָׁיו אֶלָּא נֵפֶל הוּא, וּבַמֶּה סָמְכָה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְדִבְרֵי תּוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּכוֹרוֹת נִפְדִּין אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, [שֶׁנֶּאֱמַר] (לעיל פסוק טז) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינָי", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (לְיִשְׂרָאֵל) [לְיַעֲקֹב] הַרְבֵּה אַתָּה יָקָר בְּעֵינַי, לָמָּה, כִּבְיָכוֹל שֶׁקָּבַעְתִּי אִיקוּנִין שֶׁלְּךָ בְּכִסֵּא כְבוֹדִי, וּבְשִׁמְךָ הַמַּלְאָכִים מְקַלְּסִין אוֹתִי, וְאוֹמְרִים (תהלים מא, יד) "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" [הֲוֵי "מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינָי"]. דָּבָר אַחֵר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקָר אַתָּה בְּעֵינַי, שֶׁכִּבְיָכוֹל אֲנִי וּמַלְאָכַי נִצָּבִים עָלֶיךָ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתָ לֵילֵךְ לְפַדַּן אֲרָם וּבְבִיאָתְךָ, [בִּיצִיאָתְךָ מִנַּיִן], שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב וְגוֹ' וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וְגוֹ' וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אַשְׁרָיו לִילוּד אִשָּׁה שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ נִצָּבִים עָלָיו וּמְשַׁמְּשִׁין אוֹתוֹ. וּמִנַּיִן בְּבִיאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לב, ב) "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים", הֲרֵי מַלְאָכִים, הַשְּׁכִינָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם לה, ט) "וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד" וְגוֹ', לְכָךְ נֶאֱמַר "מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינָי". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקָר אַתָּה בְּעֵינַי שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת לֹא נָתַתִּי לָהֶן מִנְיָן וּלְךָ נָתַתִּי מִנְיָן, מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ גְּרָנוֹת הַרְבֵּה וְהָיוּ כֻּלָּם טְנוּפוֹת וּמְלֵאוֹת זוּנִין וְלֹא הָיָה מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָן, וְהָיָה לוֹ גֹּרֶן אַחַת רָאָה אוֹתָהּ נָאָה, אָמַר לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹתָן הַגְּרָנוֹת טְנוּפוֹת הָיוּ, לְפִיכָךְ לֹא הָיִיתִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָן כַּמָּה כּוּרִין הֵן, כַּמָּה שַׂקִּין יֵשׁ בָּהּ, כַּמָּה מוֹדָיוֹת יֵשׁ בּוֹ, [אֲבָל הַגֹּרֶן הַזֶּה וְכוּ'], כָּךְ הַמֶּלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַגֹּרֶן אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "מְדוּשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי", וְאוֹמֵר (ירמיה ב, ג) "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'" וְגוֹ', בֶּן בֵּיתוֹ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז) "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאֻמוֹת טְנוּפוֹת הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו לג, יב) "וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת סִיד", לְפִיכָךְ אַל תְּדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם, אֲבָל יִשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" וְאוֹמֵר (שיר השירים ד, ז) "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי", לְכָךְ אֲנִי מְדַקְדֵּק בְּמִנְיָנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת וְגוֹ' אַחַת הִיא יוֹנָתִי". מָשָׁל לִפְרַגְמָטוֹט אֶחָד שֶׁהָיוּ לוֹ אֲבָנִים שֶׁל זְכוּכִית וְהָיָה מוֹצִיאָם לַשּׁוּק, וְלֹא הָיָה מַבְחִין בְּמִנְיָנָם, וְלֹא הָיָה מוֹצִיאָן בְּמִנְיָן, וְלֹא הָיָה מַנִּיחָן בְּמִנְיָן לְפִי שֶׁהָיוּ שֶׁל זְכוּכִית וְלֹא הָיָה מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶן וְהָיָה לוֹ אַחַת שֶׁל מַרְגָּלִית נָאָה וְהָיָה נוֹטְלָהּ וּמוֹצִיאָה בְּמִנְיָן, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְאוּמוֹת הָעוֹלָם לֹא נָתַתִּי לָהֶם מִנְיָן לְפִי שֶׁאֵין חֲשׁוּבִין לְפָנַי כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ, יז) "כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ" וְגוֹ', אֲבָל אַתֶּם בָּנַי אַתֶּם (שם מו, ג) "הָעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם", לְכָךְ אֲנִי מוֹנֶה אֶתְכֶם בְּכָל שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר "פְּקֹד כָּל בְּכֹר זָכָר". (במדבר ג מא) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל חִבַּתְכֶם לְפָנַי שִׁנִּיתִי סִדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם, כֵּיצַד כָּתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי שֶׁיְּהֵא חֲמוֹר נִפְדֶּה בְּשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְּשֶׂה", וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי כָּךְ אֶלָּא פָּדִיתִי שֶׂה בַּחֲמוֹר, שֶׁהַמִּצְרִים נִמְשְׁלוּ לַחֲמוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כג, כ) "אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם", וְיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ שֶׂה, [שֶׁנֶּאֱמַר] (ירמיה ז, יז) "שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל". וְהָרַגְתִּי בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם וְהִקְדַּשְׁתִּי בְּכוֹרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ח, יז) "כִּי לִי כָּל בְּכוֹר".