ילקוט שמעוני על התורה · Remez 715

וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים וְגוֹ'. מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן כְּשֵׁרִין לְזֶבַח הַשְּׁלָמִים. זֶה קָרְבַּן נַחְשוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. מִשֶּׁלּוֹ הֵבִיא וְלֹא שֶׁגָּבָה מִשִּׁבְטוֹ וְהֵבִיא.

(במדבר ז יח-יט) בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר, הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר. לְפִי שֶׁבָּא רְאוּבֵן וְעִרְעֵר, אָמַר, דַּי שֶׁקִּדְמַנִי יְהוּדָה לַמַּסָּעוֹת, מַקְרִיב אֲנִי לַתּוֹלָדוֹת. נָזַף בּוֹ מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ, מִפִּי הַקֹּדֶשׁ נֶאֱמַר לִי לְהַקְרִיב לְמַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "הִקְרִב", אֵין הִקְרִב אֶלָּא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ הַקְרֵב לְמַסָּעוֹת. "נְשִׂיא יִשָּׂשׂכָר". לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר בָּעֵצָה הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאֵלּוּ הוּא הִקְרִיב תְּחִלָּה. אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לְפִי שֶׁזָּכָה נְתַנְאֵל בָּעֵצָה זָכָה שֶׁנִּתַּן בִּינָה בְּשִׁבְטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים", וְאוֹמֵר (שופטים ה, טו) "וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשׂכָר עִם דְּבֹרָה" וְגוֹ'. וְכֵן הַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בְּבָתֵּי דִּינִים בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו, כד) "לְיָשׁוּב מִשְׁפַּחַת הַיָּשֻׁבִי", וְאֵין יָשׁוּב אֶלָּא בָּתֵּי דִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָבוֹאוּ אֵלֶיךָ כִּמְבוֹא עַם וְיֵשְׁבוּ לְפָנֶיךָ", וְאוֹמֵר (בראשית כה, כז) "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵב אֹהָלִים", (דברים לג, יח) "וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשׂכָר בְּאֹהָלֶיךָ". הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ. חָסֵר, שֶׁהָיָה רָחוֹק וְנִתְקָרֵב לָבֹא. וְכָל כַּךְ לָמָּה. עַל שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"א יב, לג) "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים", לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֻּלָּם מַסְכִּימִים הֲלָכָה עַל פִּיהֶם. (במדבר ז מח-נג) בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם. רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיוּ דּוֹרְשִׁין אֶת הַשֵּׁמוֹת, אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד, אֵלַי שָׁמַע וְלַאֲדוֹנָתוֹ לֹא שָׁמַע, בֶּן עַמִּיהוּד, עִמִּי הָיָה הוֹדוֹ וְלֹא הוֹדוֹ עִם הָרְשָׁעִים, וְכֵן גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר, אָמַר יוֹסֵף, גַּמְלִיאֵל, גָּמַל אֵל עִמִּי גְּמָלִים טוֹבִים [וְכֵן כָּתוּב "יִגְמְלֵנִי ה'" וְגוֹ'], בֶּן פְּדָהצוּר [פְּדֵנִי צוּר] מִצָּרָתִי, מִבֵּית הַסֹּהַר. כָּל אָדָם כְּשֶׁהוּא עָנִי בּוֹטֵחַ בַּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְשֶׁהוּא עָשִׁיר בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ וְאֵין עָלָיו יִרְאָה, אֲבָל יוֹסֵף כְּשֶׁהָיָה עֶבֶד הָיָה יָרֵא ה' כְּשֶׁהָיְתָה אֲדוֹנָתוֹ מְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים וְהוּא אוֹמֵר לָהּ (בראשית לט, ט) "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים", וּכְשֶׁנַּעֲשָׂה מֶלֶךְ הוֹסִיף יִרְאָה שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא", וּכְשֶׁיָּרְדוּ אֶחָיו אֶצְלוֹ אָמַר (שם מג, טז) "וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן", אֵין "וְהָכֵן" אֶלָּא מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ה) "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֶת אֲשֶׁר יָבִיאוּ", וַהֲלֹא אֵין דֶּרֶךְ מְלָכִים לֶאֱכֹל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שַׁבָּת הָיְתָה, [שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָכֵן", אֵין וְהָכֵן אֶלָּא שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ"], אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה שָׁמַרְתָּ אֶת הַשַּׁבָּת עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה, חַיֶּיךָ, אֲנִי עוֹשֶׂה לְבֶן בִּנְךָ שֶׁיַּקְרִיב בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרָיִם". אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי [בְּרַבִּי] הָיָה יוֹסֵף מְבָרֵךְ לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַאֲדוֹנוֹ רוֹאֶה אוֹתוֹ מְלַחֵשׁ בְּפִיו. אָמַר לוֹ, יוֹסֵף, מָה אַתָּה אוֹמֵר. וְהוּא מְשִׁיבוֹ וְאוֹמֵר לוֹ, אֲנִי מְבָרֵךְ לַהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִרְאוֹת אֱלֹהֶיךָ. אָמַר יוֹסֵף, הֲרֵי בַּחַמָּה שֶׁהוּא אֶחָד מִכַּמָּה שַׁמָּשִׁין שֶׁלּוֹ אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהַבִּיט, בִּכְבוֹדוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּשְׁבִילְךָ אֲנִי נִגְלֶה אֵלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ". מַה כְּתִיב בַּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (ישעיה נט, יח) "כְּעַל גְּמֻלוֹת כְּעַל יְשַׁלֵּם", שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם לַטּוֹבִים כְּטוֹבִים וְלָרָעִים כְּרָעִים, מַה כְּתִיב בְּיוֹסֵף, (בראשית מט, כב) "בֶּן פֹּרָת יוֹסֵף בֶּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹסֵף, יְהִי שָׁלוֹם עַל הָעַיִן שֶׁעָצְמָה וְלֹא הִבִּיטָה בְּאַחַת מִן הַמִּצְרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר", מַהוּ "עֲלֵי שׁוּר", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עָלַי לְשַׁלֵּם שָׂכָר לְאוֹתָהּ עַיִן, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ כְּשֶׁהָיוּ אוֹכְלִין בַּמִּקְדָּשׁ, לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, אֲבָל בְּשִׁילֹה, כִּמְלֹא עַיִן. מַה שֶּׁעָשָׂה יוֹסֵף פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּיוֹסֵף כְּתִיב "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הַיָּם רוֹאֶה אֲרוֹנְךָ וְהוּא בּוֹרֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג) "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס", וּכְתִיב "גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ" וְגוֹ'.