ילקוט שמעוני על התורה · Remez 526

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין הַכֹּהֲנִים מִטַּמְּאִים לְמֵתִים שֶׁהֲרֵי אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר הַכֹּהֲנִים לֹא נִטְמְאוּ לָהֶם. וּמִי נִטְמְאוּ לָהֶם הַלְּוִיִּים. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ו, יח) "וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל", אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעֻזִּיאֵל דּוֹד אַהֲרֹן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "דֹּד אַהֲרֹן". מַקִּישׁ מַעֲשֵׂה עֻזִּיאֵל לְמַעֲשֵׂה אַהֲרֹן מָה אַהֲרֹן רוֹדֵף שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל, אַף עֻזִּיאֵל רוֹדֵף שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן שֶׁהָיָה אַהֲרֹן רוֹדֵף שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, כט) "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָּוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל", וּבְמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר (דברים לד, ח) "וַיִּבְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה", מִפְּנֵי מָה בָּכוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבְמֹשֶׁה לֹא בָּכוּ אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַהֲרֹן לֹא אָמַר לְאִישׁ סָרַחְתָּ, וְלֹא לְאִשָּׁה סָרַחַתְּ, אֲבָל מֹשֶׁה מִפְּנֵי שֶׁהוֹכִיחָן נֶאֱמַר בּוֹ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְכֵן הַכָּתוּב מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי אַהֲרֹן בַּקַּבָּלָה "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם" שֶׁהָיָה רוֹדֵף שָׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. (שם) "וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי", שֶׁקִבֵּל עָלָיו כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּאֵימָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּמִפְנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא". אָמְרוּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצַק מֹשֶׁה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן נִרְתַּע וְנָפַל לַאֲחוֹרָיו אָמַר אוֹי לִי שֶׁמָּא מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, הֱשִׁיבָתוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (תהלים קלג, א-ג) "הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד, כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו, כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיּוֹרֵד עַל הַרֲרֵי צִיּוֹן", מַה טַּל זֶה אֵין בּוֹ מְעִילָה אַף שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה אֵין בּוֹ מְעִילָה. (מלאכי ב, ו) "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" וְלֹא אָסַר הַמֻּתָּר וְלֹא הִתִּיר הָאָסוּר. "בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי" שֶׁלֹּא הִרְהֵר אַחַר דַּרְכֵי הַמָּקוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִרְהֵר אַבְרָהָם אָבִינוּ. "רַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן" שֶׁהֵשִׁיב פּוֹשְׁעִים לַתּוֹרָה. וְאוֹמֵר "מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ". (ויקרא י ה) וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתָּנֹתָם, מְלַמֵּד שֶׁחָס הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶן בְּמִיתָתָן מִבְּחַיֵּיהֶן שֶׁאִלּוּ נִשְׂרַף גּוּפָן וְאֵין בִּגְדֵיהֶן קַיָּמִין הָיוּ מְפֻרְסָמִין וּמְבֻזִּין, אֶלָּא נִשְׂרַף גּוּפֵיהֶן וּבִגְדֵיהֶן קַיָּמִין, וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם אֵלּוּ שֶׁהִכְעִיסוּ הַמָּקוֹם וְנִכְנְסוּ לְפָנָיו שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ כָּךְ עָשָׂה לָהֶם, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר צַדִּיקִים.

(ויקרא י ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו. רַבִּי אוֹמֵר בִּגְדֻלָּהמַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, דִּכְתִיב "אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר", וּבְקַלְקָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן, דִּכְתִיב (בראשית ג, יד-יז) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַנָּחָשׁ וְגוֹ' וְאֵיבָה אָשִׁית וְגוֹ', וְאֶל הָאִשָּׁה אָמַר" נִתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ, וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלְּלָה חַוָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְקַלֵּל אָדָם.

רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ, אַל תְּגַדְּלוּ פֶּרַע, יָכוֹל לֹא תִּפְרָעוּ מִן הַכּוֹבַע, הֲרֵי אַתָּה דָּן נֶאֱמַר כָּאן פְּרִיעָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "פְּרִיעָה" מַה פְּרִיעָה הָאָמוּר לְהַלָּן גִּדּוּל שֵׂעָר, אַף כָּאן גִּדּוּל שֵׂעָר. וּבִגְדֵיכֶם אַל תִּפְרֹמוּ, אַל תִּקְרְעוּ בִּגְדֵיכֶם. וְלֹא תָמֻתוּ, מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ, זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, וְאֵין רָאוּי לוֹמַר אֶלָּא וַאֲחֵיכֶם יִבְכּוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף אִם אֲחֵיכֶם אֵין בּוֹכִים יִקְצֹף עַל כָּל הָעֵדָה. יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה וְגוֹ', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַשְּׂרֵפָה", הֲרֵי אֲנִי דָּן נֶאֱמַר כָּאן שְׂרֵפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שְׂרֵפָה" מַה שְּׂרֵפָה הָאֲמוּרָה כָּאן שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם, אַף שְׂרֵפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן שְׂרֵפַת נְשָׁמָה וְגוּף קַיָּם, (מַה שֶּׁאֵין כֵּן) בִּשְׂרֵפָה הָאֲמוּרָה בְּבַת כֹּהֵן וּבִשְׂרֵפָה הָאֲמוּרָה בְּאִשָּׁה וְאִמָּהּ.