ילקוט שמעוני על התורה · Remez 106

וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, עַד שֶׁהוּא בֵּין הַבְּתָרִים בִּשְּׂרוֹ שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ בֵּן אַחַר חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה הִכִּיר לְבוֹרְאוֹ, בְּאוֹתָה שָׁעָה בִּשְּׂרוּ. בַּכֹּל, בִּזְכוּת הַמַּעֲשֵׂר שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד, כ) "וַיִּתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל".

תַּנְיָא וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַּת (ראה לעיל אות לח). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת, אֲחֵרִים אוֹמְרִים, בַּת הָיְתָה לוֹ וּבַּכֹּל שְׁמָהּ. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר אִצְטַגְנִינוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה לְאַבְרָהָם בְּלִבּוֹ, שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב מַשְׁכִּימִין לְפִתְחוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ תְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ, שֶׁכָּל חוֹלֶה הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מִיַּד נִתְרַפֵּא, וּבְשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר אַבְרָהָם אָבִינוּ נְטָלָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּתְלָאָהּ בְּגַלְגַּל חַמָּה. אָמַר אַבַּיֵּי, הַיְנוּ דְּאַמְרִי אִינְשֵׁי מִידְלֵי יוֹמָא אִידְלֵי קְצִירָא.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא מָרַד עֵשָׂו בְּיָמָיו. דָּבָר אַחֵר, שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו.

תָּנוּ רַבָּנָן, שְׁלֹשָׁה לֹא שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרָע, וְאֵלוּ הֵן, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב בְּהוּ, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל שְׁלֹשָׁה הִטְעִימָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלוּ הֵם, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב בְּהוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל שִׁשָּׁה לֹא שָׁלַט בָּהֶן מַלְאַךְ הַמָּוֶת, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב בְּהוּ בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם דִּכְתִיב בְּהוּ (במדבר לג, לח, דברים לד, ה) "עַל פִּי ה'", וּמִרְיָם אַף עַל גַּב דְּלֹא כְּתִיב בָּהּ אַתְיָא "שָׁם שָׁם" מִמֹּשֶׁה, וּמִפְּנֵי מַה לֹא נֶאֱמַר בָּהּ, שֶׁגְּנַאי הַדָּבָר לוֹמַר אֵצֶל אִשָּׁה. תָּנוּ רַבָּנָן, שִׁבְעָה לֹא שָׁלַט בָּהֶן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב בְּהוּ, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם, דִּכְתִיב בְּהוּ "עַל פִּי ה'" בִּנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב, דִּכְתִיב בֵּיה "יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח" וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף דָּוִד, דִּכְתִיב (תהלים טז, ט) "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח".

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, שֶׁהָיָה זִיו אִיקוּנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שֶׁהוּא שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ כְּמוֹתוֹ. שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, לְפִי שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם הַמִּילָה בְּצַעַר לְפִיכָךְ אֵין נִשְׁבָּעִין אֶלָּא בָּהּ.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הָיוּ מְחַבְּבִין אֶת הַמִּילָה, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהִיא עֲתִידָה לְהַצִּיל אֶת בְּנֵיהֶם מִגֵּיהִנֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "לָכֵן הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִּיהָ לִבְלִי חֹק" וְאֵין חֹק אֶלָּא מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, ט י) "אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק". וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּלִין נִמְלָטִין מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ב) "כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וְגוֹ' כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶּה".