ילקוט שמעוני על התורה · Remez 231

(שמות יד י) וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. תָּפְסוּ לָהֶם אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם. בְּאַבְרָהָם מַהוּ אוֹמֵר, "בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם" וְגוֹ'. (שם כא, לג) "וַיִּטַּע אֵשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע". בְּיִצְחָק מַהוּ אוֹמֵר, (שם כד, סג) "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה", (שם קמב, ג) "אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי", (שם קב, א) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" וְכוּ'. בְּיַעֲקֹב מַהוּ אוֹמֵר, (בראשית כח, א) "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם", וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא לְשׁוֹן תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה" וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ירמיה ז, טז) "אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב", מַה תּוֹלַעַת אֵינָהּ מַכָּה אֶת הָאֲרָזִים אֶלָּא בְּפֶה, כָּךְ אֵין לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא תְּפִלָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ", וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לָקַח, וַהֲלֹא בְּאַבְרָהָם נֶאֱמַר (תהלים מד, ז) "כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי", זוּ תְּפִלָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (בראשית מט, ט) "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה", וְאוֹמֵר "וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר" וְגוֹ'. וְכֵן יִרְמִיָּה אָמַר, (ירמיה יז, ה ז) "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ". וְכֵן דָּוִד הוּא אוֹמֵר, (שמואל א יז, מה) "אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית", וְאוֹמֵר (תהלים כ, ח י) "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וְגוֹ' ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ". וְכֵן אָסָא הוּא אוֹמֵר, "וַיִּקְרָא אָסָא אֶל ה' אֱלֹהָיו וְגוֹ' כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן (הַגָּדוֹל) הַזֶּה ה' אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ". בְּמֹשֶׁה מַהוּ אוֹמֵר, "וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ וְגוֹ' וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וְגוֹ' וַנִּצְעַק אֶל ה' (אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ) וַיִּשְׁמַע (ה' אֶת) קֹלֵנוּ", אָמְרוּ לָהֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים עַל מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָכֶם אֲבִיכֶם, "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב", (במדבר שם) "וַיִּשְׁמַע (ה' אֶת) קֹלֵנוּ", וְאָנוּ מִתְגָּאִים עַל מַה שֶּׁהוֹרִישׁ לָנוּ אָבִינוּ, (בראשית כז, כב) "וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָו", "עַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה". מַהוּ אוֹמֵר, (במדבר כ, יח) "לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב" וְגוֹ', אַף כָּאן אַתָּה אוֹמֵר וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', תָּפְסוּ לָהֶם אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם, אֻמָּנוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב.

(שמות יד יא-יב) וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים. מֵאַחַר שֶׁנָּתְנוּ שְׂאוֹר בָּעִסָּה בָּאוּ (לָהֶם) אֶל מֹשֶׁה אָמְרוּ הֲלֹא זֶה הַדָּבָר וְגוֹ' וְכִי מָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיִּפְגְּעוּ אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן נִצָּבִים וְגוֹ', וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט", הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין עַל שִׁעְבּוּדֵנוּ בְּמִצְרַיִם, מִיתַת אַחֵינוּ בַּאֲפֵלָה קָשָׁה מִמֶּנּוּ, הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין עַל מִיתַת אַחֵינוּ בַּאֲפֵלָה, מִיתָתֵנוּ בַּמִּדְבָּר קָשָׁה לָנוּ מִמִּיתַת אַחֵינוּ בַּאֲפֵלָה, שֶׁאַחֵינוּ נִסְפְּדוּ וְנִקְבְּרוּ וְאָנוּ תְּהֵא נִבְלָתֵנוּ מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלַּיְלָה.