ילקוט שמעוני על התורה · Remez 415

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה הָיָה עוֹשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר, לֹא עָשָׂה אֶלָּא מִשֶּׁנִּגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן. אָמַר לָהֶם, בּוֹאוּ וְאֶעֱשֶׂה לִפְנֵיכֶם חֶשְׁבּוֹן. נִכְנְסוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב שָׁכַח אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל שֶׁעָשָׂה וָוִים לָעַמּוּדִים. הִתְחִיל יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ, אָמַר, עַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל מוֹצְאִים יְדֵיהֶם לוֹמַר נְטָלוֹ מֹשֶׁה. הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָם עֲשׂוּיִן וָוִים לָעַמּוּדִים. אָמַר לָהֶם וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וְגוֹ'. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְפַּיְּסוּ יִשְׂרָאֵל עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. וְלָמָּה עָשָׂה עִמָּהֶם חֶשְׁבּוֹן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲמִינוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יב, ז) "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה" וְגוֹ', אֶלָּא שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה יִשְׂרָאֵל מְדַבְּרִים אַחֲרָיו שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג, ט) "וְהָיָה כְּבֹא מֹשֶׁה הָאֹהֱלָה", וּמֶה הָיוּ אוֹמְרִים, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר, לְשֶׁבַח הָיוּ אוֹמְרִים, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ שֶׁל זֶה, כָּל יָמָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, כָּל יָמָיו הוּא מֻשְׁלָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (שם, ח) "וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה", רַבִּי חָמָא אָמַר, לִגְנַאי הָיוּ אוֹמְרִים, רְאֵה צַוָּארוֹ, רְאֵה שׁוֹקָיו, רְאֵה כְּרָעָיו, אוֹכֵל מִשֶּׁל יְהוּדִים, שׁוֹתֶה מִשֶּׁל יְהוּדִים, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ מִשֶּׁל יְהוּדִים, וַחֲבֵרוֹ מֵשִׁיבוֹ, רֵיקָה, אָדָם שֶׁשָּׁלַט עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּהֵא עָשִׁיר, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ אָמַר לָהֶם, חַיֵּיכֶם, מִשֶׁהַמִשְׁכַּן נִגְמָר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם חֶשְׁבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן. מַהוּ הָעֵדֻת. זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁהָיוּ יְגֵעִים בָּהּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בִּזְכוּת הַתּוֹרָה וּבִזְכוּת הַקָּרְבָּנוֹת אֲנִי מַצִּיל אֶתְכֶם מִגֵּיהִנֹּם. וְכֵן הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר" וְגוֹ'.

וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן. מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה אָדָם מֵאֻמָּנוּת אֲבוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צוֹרִי חָרָשׁ נְחֹשֶׁת", וַאֲמַר מַר, אִמֵּיהּ מִדָּן וּכְתִיב וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן.

וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה'. אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר צִוָּה ה', אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵרַבּוֹ הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינָי. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי בְּנָיָיהוּ (יהושע יא, טו) "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ [וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ] לֹא (הִפִּיל) [הֵסִיר] דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", "כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה" אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא "אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵרַבּוֹ וְכוּ'. רַבִּי הוּנָא אָמַר "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ", אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ. (שם) "וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו", אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵרַבּוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרִין (משלי ג, כו) "כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ", אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה כְסִיל בָּהֶם. "וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד" רַבִּי דּוֹסָא אָמַר מִן הַהוֹרָיָה, רַבִּי לֵוִי אָמַר מִן הַמַּזִּיקִין. אָמַר רַבִּי אַבָּא מִכָּאן, אִם נָתַתָּ מִכִּיסְךָ צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמֵּרְךָ מִן הַמַּזִּיקִין וּמִן הַזִּימִים וּמִן הַגֻּלְגֹּלֶת וּמִן הָאַרְנוֹנוֹת. מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְשֵׁבָב שֶׁעָמַד וְחִלֵּק כָּל נְכָסָיו לַעֲנִיִּים, וְשָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וַהֲלֹא אָמְרוּ בְּאוּשָׁא חֹמֶשׁ נְכָסָיו לַעֲנִיִּים. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, לָאו קֹדֶם לְאוּשָא הֲוָה. רַבִּי יוֹסֵי בַּר בּוֹן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי כָּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְּיָדָם וּשְׁכֵחוּהָ, וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִּים וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת רִאשׁוֹנִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין בֵּית דִּין נַפְשָׁם עָלָיו סוֹף שֶׁהוּא מִתְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. וְאָתְיָא כִּי הָא דְּרַבִּי מָנָא, (דברים לב, מז) "כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא", וְאִם רֵק הוּא, (שם) "מִכֶּם" הוּא רֵק, לָמָּה, שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵעִים בּוֹ, (שם) "כִּי הוּא חַיֵּיכֶם", בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵעִים בּוֹ.