ילקוט שמעוני על התורה · Remez 518

מִלֻּאִים (כָּתוּב בְּפָּרָשַׁת וְאַתָּה תְּצַוֶּה). אָמַר רַב, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה, וְחוֹלֵק בְּקָדְשֵׁי שָׁמַיִם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה". מֵיתִיבֵי וַהֲלֹא פִּנְחָס הָיָה עִמָּהֶן, וְאִם אִיתָא לֵימָא וַהֲלֹא מֹשֶׁה הָיָה עִמָּהֶן. דִּילְמָא שָׁאנִי מֹשֶׁה דְּטָרִיד בִּשְׁכִינָה, דַּאֲמַר מַר, מֹשֶׁה בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה וּבְהַשְׁכָּמָה יָרַד. מֵיתִיבֵי "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל", אִם נֶאֱמַר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לָמָּה נֶאֱמַר קָדָשִׁים קַלִּים, וְאִם נֶאֱמַר קָדָשִׁים קַלִּים לָמָּה נֶאֱמַר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אִם נֶאֱמַר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלֹא נֶאֱמַר קָדָשִׁים קַלִּים הָיִיתִי אוֹמֵר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הוּא אוֹכֵל שֶׁהֲרֵי הֻתְּרוּ לְזָר וְלָהֶם, קָדָשִׁים קַלִּים לֹא יְהֵא אוֹכֵל. וְאִם נֶאֱמַר קָדָשִׁים קַלִּים וְלֹא נֶאֱמַר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים הָיִיתִי אוֹמֵר בְּקָדָשִׁים קַלִּים יְהֵא אוֹכֵל שֶׁהֵן קַלִּים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לֹא יְהֵא אוֹכֵל, לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם. מַאי זָר לָאו מֹשֶׁה, לֹא בְּבָמָה וּכְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בְּבָמָה. מֵיתִיבֵי, מִרְיָם מִי הִסְגִּירָהּ אִם תֹּאמַר מֹשֶׁה הִסְגִּירָהּ זָר הוּא וְאֵין זָר רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, וְאִם תֹּאמַר אַהֲרֹן הִסְגִּירָהּ אַהֲרֹן קָרוֹב הוּא וְאֵין קָרוֹב רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים, אֶלָּא כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק הַכָּתוּב לְמִרְיָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֲנִי כֹּהֵן אֲנִי מַסְגִּירָהּ אֲנִי חוֹלְטָהּ וַאֲנִי (פּוֹרְעָהּ) [פּוֹטְרָהּ], קְתָּנֵי מִיהַת מֹשֶׁה זָר הָיָה. אָמרַ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק שָׁאנִי מַרְאוֹת נְגָעִים דְּאַהֲרֹן וּבָנָיו כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה. (פסוק כו) "וּמִסַּל הַמַּצּוֹת", הַמִּלּוּאִים הָיוּ בָּאִים כְּמַצָּה שֶׁל תּוֹדָה, חַלּוֹת וּרְקִיקִין וּרְבוּכָה. מְנָא הַנֵּי מִלֵּי אֲמַר רַב חִסְדָּא אֲמַר קְרָא (פסוק כו) "וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'" [וְגוֹ']. בִּשְׁלָמָא חַלּוֹת חַלּוֹת, רְקִיקִין רְקִיקִין, חַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן מַאי נִיהוּ לָאו רְבוּכָה. מַתְקִיף לָהּ רָבִינָא וְאֵימָא מִנְחָתָא דְּמִשְׁחָא, אֶלָּא כְּדְּדָרִישׁ רַב נַחְמָן (כָּתוּב בְּפָּסוּק (ויקרא ו, יג) "זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו"). חֲזֵה הַתְּנוּפָה, תָּנוּ רַבָּנָן אֵי זֶהוּ חָזֶה, שֶׁרוֹאֶה פְּנֵי הָאָרֶץ. לְמַעְלָה עַד הַכֶּרֶס, לְמַטָּה עַד הַצַּוָּאר, וְחוֹתֵךְ שְׁנֵי צְלָעוֹת מִשְׁתֵּי דְּפָנוֹת אֵילָךְ וְאֵילָךְ זֶה הוּא חָזֶה הַנִּתָּן לַכֹּהֲנִים.

(ויקרא ח ל) וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ, שְׁלֹשָׁה דָּמִים הָאֲמוּרִין בַפָּרָשָׁה אֵין דּוֹמִין זֶה לָזֶה. הָרִאשׁוֹן טָעוּן שֵׁשׁ מַתָּנוֹת. הַשֵּׁנִי שְׁתַּיִם. וְהַשְּׁלִישִׁי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. הָרִאשׁוֹן טָעוּן שֵׁשׁ מַתָּנוֹת, זְרִיקָה, וּמַתַּן סָבִיב, הֲזָיָה, וְחִטּוּי, יְצִיקָה, וְכַפָּרָה. הַשֵּׁנִי שְׁתַּיִם, זְרִיקָה וּמַתַּן סָבִיב. וְהַשְּׁלִישִׁי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה (וְכוּ'). טָעוּן שֵׁשׁ מַתַּן בְּהוֹנוֹת שָׁלֹשׁ בְּאַהֲרֹן וְשָׁלֹשׁ בְבָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים תִּשְׁעָה, שָׁלֹשׁ בְּאַהֲרֹן וְשֵׁשׁ בָּנָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שָׁלֹשׁ בְּאַהֲרֹן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּאַרְבָּעָה בָּנָיו שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, ב-ג) "אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים אֲשֶׁר מִלֵּא יָדָם לְכַהֵן" טָעוּן זְרִיקָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, טָעוּן שֵׁשׁ הֲזָיוֹת שָׁלֹשׁ בְּאַהֲרֹן וְשָׁלֹשׁ בְּבָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים תֵּשַׁע, שָׁלֹשׁ בְּאַהֲרֹן וְשֵׁשׁ בְּבָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁלֹשׁ בְּאַהֲרֹן וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּבָנָיו. וַיַּז עַל אַהֲרֹן עַל בְּגָדָיו הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא שָׁלַם קִדּוּשׁ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶלָּא בְּהַזָּאַת הַדָּם.

(ויקרא ח לא-לב) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁם תֹּאכְלוּ אֹתוֹ. כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן "וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסַּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. (וּכְתִיב) "וְהַנּוֹתָר בַּבָּשָׂר וּבַלֶּחֶם בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ" מְלַמֵּד שֶׁהַמִּלּוּאִים מוֹתָרָן לִשְׂרֵפָה.

(ויקרא ח לג) וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים, מִכָּאן אָמְרוּ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה בַּאֲדָר קָרְבוּ מִלּוּאִים, עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעָה הֲרֵי שְׁלֹשִׁים בְּאֶחָד בְּנִיסָן שָׁלְמוּ הַמִּלּוּאִים. כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדְכֶם. כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מַעֲמִיד הַמִּשְׁכָּן בְּכָל בֹּקֶר וּבֹּקֶר מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו עָלָיו וּמְפָרְקוֹ, בַּשְּׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וְלֹא פֵּרְקוֹ. רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בִּשְׁמִינִי הֶעֱמִידוֹ וּפֵרְקוֹ.

(ויקרא ח לד) כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, אָמַר לָהֶם כַּפָּרָה זוֹ תְּכַפֵּר עֲלֵיכֶם עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.