ילקוט שמעוני על התורה · Remez 195

וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר. מִפְּנֵי מַה הִקְדִּים הַכָּתוּב לְקִיחָתוֹ שֶׁל פֶּסַח קֹדֶם לִשְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, הָיָה רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (יחזקאל טז, ח) "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ" וְגוֹ', הִגִּיעַ שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו, וְלֹא הָיוּ בְּיָדָם מִצְוֹת שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ז) "שָׁדַיִם נָכוֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה", "עֶרְיָה" מִן הַמִּצְוֹת, וְנָתַן לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁתֵּי מִצְוֹת, מִצְוַת פֶּסַח וּמִצְוַת מִילָה, שֶׁיִּתְעַסְּקוּ בָּהֶן כְּדֵי שֶׁיִּגָּאֲלוּ וְכוּ', וְאוֹמֵר "כֵּן אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ", לְכָךְ הִקְדִּים לְקִיחַת הַפֶּסַח קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים, שֶׁאֵין נוֹטְלִין שָׂכָר אֶלָּא עַל הַמַּעֲשֶׂה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַרְבָּעָה הָיוּ בְּיָדָם (כָּתוּב בְּפָסוּק וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ) וּמִפְּנֵי מָה הִקְדִּים לְקִיחָתוֹ שֶׁל פֶּסַח לִשְׁחִיטָת[וֹ] אַרְבָּעָה יָמִים, לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּמִצְרַיִם. וַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁקוּלָה כְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כד) "וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה" וְגוֹ', הֲרֵי (כְּתִיב כָּל) [יִיחֵד הַכָּתוּב] הַמִּצְוָה הַזּאֹת וַאֲמָרָהּ עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמָהּ, זוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִּכָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שם כב) "וְכִי תִשְׁגוּ וְלֹא תַּעֲשׂוּ" וְגוֹ' בָּאוּ כָּל הַמִּצְוֹת לְלַמֶּדְךָ עַל מִצְוָה אַחַת, מָה עוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְוֹת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית", אֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כח, סט) "אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית". אָמְר לָהֶם, מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְהִדַבְּקוּ בְּמִצְוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות ו, ט) "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה" (כָּתוּב בְּרֶמֶז קעז). וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. לָמָּה נֶאֱמַר, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "מִשְׁכוּ וּקְחוּ" אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ (שמות ח, כב) "הֶן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם" וְגוֹ'. אָמַר, מִן הַנֵּס שֶׁהוּא עוֹשֶׂה (לָהֶם) [לָכֶם] בִּמְשִׁיכָתָן, אַתֶּם יוֹדְעִין מָה בִּשְׁחִיטָתָן. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, שָׁמְרֵהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר שָׁחֲטֵהוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שָׁמְרְהוּ עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר וּמָשְׁכֵהוּ וְשָחֲטֵהוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר ט, ה) "בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר" קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה.

וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם לִשְׁחִיטָתוֹ, מִכָּאן אַתָּה דָּן עַל הַתָּמִיד, נֶאֱמַר שְׁמִירָה בְּפֶסַח וְנֶאֱמַר שְׁמִירָה בְּתָמִיד, מַה שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּפֶסַח מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם לִשְׁחִיטָתוֹ, אַף שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּתָמִיד מְבַקְּרִין אוֹתוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם לִשְׁחִיטָתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ, אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָׁה טְלָאִים הַמְּבֻקָּרִים בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, כְּדֵי לְשַׁבָּת וּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמוֹסִיפִין לְעוֹלָם. (אִי בְּעַרְבֵי) תְּמִידִין וּמוּסָפִין טוּבָא הַוֵי. וְהַאי תָּנָא בְּעָלְמָא קָאי, אַתְּמִידִין לְחוּדַיְיהוּ קָאי וּמַאי כְּדֵי לְשַׁבָּת, סִימָנָא בְּעָלְמָא וְהֲכִי קָאָמַר, אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָׁה טְלָאִים הַמְּבֻקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָה, וּמַנִי בֶּן בַּג בַּג הִיא, דְּתֲנְיָא, מִנַּיִן לְתָמִיד שֶׁטָּעוּן בִקּוּר וְכוּ'. דַּיְקָא נַמִי דְּקְתַּנִי כְּדֵי לְשַׁבָּת וְלֹא קְתַנִי לְשַׁבָּת, שְׁמַע מִינָּהּ. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת לְהוֹצִיא פֶּסַח דּוֹרוֹת, שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם מִקְּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר וּפֶסַח דּוֹרוֹת מִקְּחוֹ בְּכָל זְמַן. בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, זֶה מִקְּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר וּפֶסַח דּוֹרוֹת אֵין מִקְּחוֹ מִבֶּעָשׂוֹר. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. הַזֶּה לָמָּה לִי, לִמְעוּטֵי פֶּסַח שֵׁנִי דִּכְוָותֵיהּ כְּתִיב בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ .