ילקוט שמעוני על התורה · Remez 237

אָמַר רַבִּי יִרְמִיָּה בֶּן אֶלְעָזָר, לֹא עִם הַיָּם בִּלְבָד הִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עִם כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (ישעיה מה, יב) "יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי". צִוִּיתִי אֶת הַיָּם שֶׁיִּקָּרַע לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמָיִם וְאֶת הָאָרֶץ שֶׁיִּשְׁתְּקוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, א) "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם". צִוִּיתִי אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". צִוִּיתִי אֶת הָעוֹרְבִים שֶׁיְּכַלְכְּלוּ אֶת אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ד) "וְהָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם". צִוִּיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּפָּתְחוּ לִפְנֵי יְחֶזְקֵאל, צִוִּיתִי אֶת הַדָּג לְהָקִיא אֶת יוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ב, יא) "וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה". וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. אֵין אֵיתָנוֹ אֶלָּא תָּקְפּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כד, כא) "אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, אֵין אֵיתָן אֶלָּא לְשׁוֹן קָשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "גּוֹי אֵיתָן הוּא". וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ. מְלַמֵּד שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִצְרִי נָס הָיָה הַיָּם רָץ כְּנֶגְדּוֹ. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לַטְּרַקְלִין, פָּתַח הַמֶּלֶךְ חַלּוֹן מִזְרָחִית, יָצְאָה וְהָלְכָה לָהּ, נִכְנַס הַנֵּץ אַחֲרֶיהָ וְנָעַל הַמֶּלֶךְ בְּפָנָיו אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת וְהִתְחִיל מוֹרֶה בּוֹ אֶת הַחִצִּים. כָּךְ כְּשֶׁעָלָה הָאַחֲרוֹן מִיִּשְׂרָאֵל מִן הַיָּם יָרַד הָאַחֲרוֹן שֶׁל מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, וְהִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת זוֹרְקִין בָּהֶן אֶת הַחִצִּים וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לח, כב) "וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ". וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם, כְּאָדָם שֶׁהוּא מְנַעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה לְמַעְלָה וְהָעֶלְיוֹן יוֹרֵד לְמַטָּה.

דָּבָר אַחֵר וַיְנַעֵר, מָסַר אֵלּוּ בִּידֵי מַלְאָכִים נְעָרִים וְאֵלּוּ בִּידֵי מַלְאָכִים אַכְזָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ", (איוב לו, יד) "תָּמֹת בַּנֹּעַר נַפְשָׁם" וְגוֹ'.