ילקוט שמעוני על התורה · Remez 21

מִכְּלָל שֶׁאַחֲרָיו מַעֲשֶׂה וְאֵינוֹ אֶלָּא פְּרָטוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן כֵּיצַד, (בראשית א, כז) "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ", הֲרֵי זֶה כְּלָל. וְאַחֲרָיו פֵּרֵט מַעֲשָׂיו, (להלן פסוק כא כב) "וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע", כְּדִלְעֵיל בְּסִימָן י"ו.

וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. מֶה הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, חִטִּים הָיוּ, כַּד לָא הֲוָה בְּבַר נַשׁ דֵּעָה אִנּוּן אָמְרִין לֹא אָכַל הַהוּא גַּבְרָא פִּתָּא דְּחִטִּין מִן יוֹמֵי אֶפְשָׁר חִטִּין הָיוּ וְהָכְתִיב עֵץ, מִתַּמְּרוֹת הָיוּ כְּאֶרֶז לְבָנוֹן.

(הֶחֱלִיפוּ דִּבְרֵיהֶם). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עֲנָבִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֲנָבֵמוֹ עִנְבֵי רוֹשׁ" וְגוֹ', אוֹתָן אֶשְׁכּוֹלוֹת הֵבִיאוּ מְרֹרֹת לָעוֹלָם. רַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ אָמַר, אֶתְרוֹג הָיָה, הֲדָא הוּא, דִּכְתִיב (בראשית ג, ו) "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל" וְגוֹ', אָמַרְתָּ אֵיזֶה אִילָן שֶׁהָעֵץ נֶאֱכָל כְּפִרְיוֹ, אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אֶתְרוֹג. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר, תְּאֵנִים הָיוּ, לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ לְבֶן מְלָכִים שֶׁקִּלְקֵל בְּאַחַת מִשִּׁפְחוֹתָיו, כֵּיוַן שֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ טְרָדוֹ וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לַפְּלָטִין, וְהָיָה מְחַזֵּר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל שְׁפָחוֹת וְלֹא הָיוּ מְקַבְּלוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל אוֹתָהּ שֶּׁקִּלְקֵל עִמָּהּ פָּתְחָה דַּלְתָּהּ וְקִבַּלְתוֹ כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵאוֹתוֹ אִילָן, טְרָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹצִיאוֹ חוּץ לְגַן עֵדֶן וְהָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל הָאִילָנוֹת וְלֹא קִבְּלוּהוּ, מֶה הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ הָא גַּנָּבָא דְגָנַב דַּעְתֵּיהּ דְבֹּרְיֵיהּ הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה", רֶגֶל שֶׁנִּתְגָּאָה עַל בּוֹרְאוֹ, "וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי", לֹא תִּסֹּב מֶנִּי טַרְפִּין אֲבָל הַתְּאֵנָה עַל יְדֵי שֶׁאָכַל מִפֵּרוֹתֶיהָ פָּתְחָה דַּלְתָּהּ וְקִבַּלְתוֹ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (בראשית ג, ז) "וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְּאֵנָה". מֶה הָיְתָה אוֹתָהּ תְּאֵנָה, (מין תאנה הנקרא) בְּרַת שֶׁבַע, דְּאַמְטִיוּת שֶׁבַע יוֹמֵי דַאֲבֵלָא לְעָלְמָא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר, חַס וְשָׁלוֹם לֹא גִּלָּה אוֹתוֹ אִילָן וְלֹא עָתִיד לְגַלּוֹתוֹ, רְאֵה מַה כְּתִיב (ויקרא כ, טז) "וְאִשָּׁה אֲשֶׁר תִּקְרַב אֶל כָּל בְּהֵמָה לְרִבְעָהּ" וְגוֹ', אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ זוֹ הִיא בְּהֵמָה שֶׁנִּסְקֶלֶת פְּלוֹנִית עַל יָדָהּ, וְאִם עַל כְּבוֹד תּוֹלְדוֹתָיו חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

(בראשית ב י) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָם לְבוֹרְאוֹ אַרְבָּעָה נְהָרוֹת הָיָה פּוֹתֵק בְּמַגְרוּפִית אַחַת. (בראשית ב יא) שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן. מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן. וְשֶׁמֵּימָיו מְהַלְּכִין בְּשֹׁפִי הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, עֲדַיִן לֹא הָיְתָה חֲוִילָה אֶלָּא "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית" אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, זָהָב וַדַּאי. (בראשית ב יב) וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, טוֹבֵי דְּהוּא בְּבֵיתָא טוֹבֵי דְּהוּא בְּלִוְיָתָא טוֹבָה גְּדוֹלָה חָלַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעוֹלָמוֹ, אָדָם פּוֹרֵט זָהוּב אֶחָד מוֹצִיא כַּמָּה יְצִיאוֹת לֹא הָיָה הָעוֹלָם רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּזָהָב, וְלָמָּה נִבְרָא, בִּשְׁבִיל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, כְּמַה דְּאַתּ אָמַר (דברים ג, כה) "הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם, אַתְּ סָבוּר כִּבְדֹלַח שֶׁל פַּטָּמִים וְיַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מָה זֶה אֶבֶן טוֹבָה אַף זֶה אֶבֶן טוֹבָה. (בראשית ב יג) הוּא הַסּוֹבֵב אֶת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ. עֲדַיִן לֹא עָמַד כּוּשׁ אֶלָּא (ישעיה מו, י) "מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית". (בראשית ב יד) פְּרָת. אֲוַתִינְטִין שֶׁל ד' נְהָרוֹת, דִּכְתִיב (בראשית טו, ח) "עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת". וְהָכְתִיב "הָיִיתִי עַל יַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא חִדֶּקֶל". לְפִי שֶׁדָּנִיֵּאל רָאָה שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת, אֶחָד בְּחִדֶּקֶל [וְאֶחָד בְּאוּבַל], וְחִדֶּקֶל נִרְאָה גָּדוֹל מֵאוּבַל, לְפִיכָךְ קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל.

דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁעָלָה פְּרָת וְהֵקִיף כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ (דברים ד, ז) "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל", נִקְרָא גָּדוֹל מָשָׁל הֶדְיוֹט אוֹמֵר, עֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ, הִדַּבֵּק לְשַׁחְוָר וְיִסְגְּדוּן לָךְ.