ילקוט שמעוני על התורה · Remez 867

וְהִשְׁתַחֲוִיתֶם לָהֶם. לָהֶם אַתֶּם מִשְׁתַחֲוִים, וְלִי אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לב, ח) "וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיּזִבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל". אֲחֵרִים אוֹמְרִים אִלּוּ לֹא שִׁתְּפוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים כָּלִין הָיוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, וַהֲלֹא כָּל הַמְשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים הֲרֵי הוּא חַיָּב כְּלָיָה שֶׁנֶּאֱמַר (שם כב, יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם בִלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ" וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם עֲגָלִים הַרְבֵּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דהי"ב כט, ז) "גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ", מַקְטִירִין הֵן לְדָבָר אַחֵר, "וְע(וֹ)לָה לֹא הֶעֱלוּ", מַעֲלִין הֵן לְדָבָר אַחֵר, אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשִּׁגֵּר אֶת בְּנוֹ לַמִּשְׁתֶּה וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמַפְקִידוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ וְאַל תִּשְׁתֶּה יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא נָקִי לְבֵיתְךָ, וְלֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא אֶלָּא אָכַל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ, הֵקִיא וְטִנֵּף אֶת בְּנֵי הַמְּסִבָּה, נְטָלוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ לְאַחַר פָּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ, כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הִכְנַסְתִּי אֶתְכֶם לְאֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ וּלְבָרֵךְ שְׁמִי עָלֶיהָ, לֹא הֱיִיתֶם רוֹצִים בְּטוֹבָה הֱיוּ בְּפֻרְעָנוּת.

וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם. שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהֵן כָּלִין מֵהָעוֹלָם. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר". מִינֵי פֻּרְעָניּוֹת הֵן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים לב, כג) "חִצַּי אֲכַלֶה בָּם", חִצַּי כָּלִין וְהֵן אֵינָן כָּלִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ", נֶאֱמַר כָּאן חֲרוֹן אַף וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חֲרוֹן אַף מַה חֲרוֹן אַף הֶאָמוּר לְהַלָּן חֶרֶב אַף חֲרוֹן אַף הֶאָמוּר כָּאן חֶרֶב, וּמַה חֲרוֹן אַף הֶאָמוּר לְהַלֶּן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה אַף חֲרוֹן אַף הֶאָמוּר כָּאן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה, וּמַה חֲרוֹן אַף הֶאָמוּר כָּאן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת אַף חֲרוֹן אַף הֶאָמוּר לְהַלָּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, נִמְצִינוּ לְמֵדִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חֲרוֹן אַף חֲמִשָּׁה מִינֵי פֻּרְעָנוּת הֵם, חֶרֶב וְחַיָּה רָעָה וְדֶבֶר וַעֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת.

דָּבָר אַחֵר "וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם". וְלֹא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁיְּהוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׁרוּיִין בְּטוֹבָה וְהֵן שְׁרוּיִין בְּצַעַר, אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין קוֹבְרִין בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן וְהֵן קוֹבְרִין בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶם.