ילקוט שמעוני על התורה · Remez 361

(שמות כג לג) לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ. יָכוֹל, בְּגוֹי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֱלִילִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כג, טז) "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד" וְגוֹ', מַה תַּקָּנָתוֹ, (שם) "עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקְרְבְּךָ" וְגוֹ'. קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה. הַאי (שם) "מֵעִם אֲדֹנָיו", מֵעִם אֱלֹהָיו מִבַּעְיָא לֵיהּ. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה. בְּמוֹכֵר עַבְדּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי אָחָא בַּר יֹאשִׁיָּה. הַאי "אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ", "אֲשֶׁר יִנָּצֵל מֵעִמְּךָ" מִבַּעְיָא לֵיהּ. אֶלָּא אֲמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה. בְּעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. תַּנְיָא. "לֹא תַסְגִּיר". רַבִּי אוֹמֵר. בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד עַל מְנַת לְשַׁחְרְרוֹ, הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הֵיכֵי דָמֵי. דְּכְתַב לֵיהּ, לִכְשֶׁאֶקָּחֲךָ הֲרֵי עַצְמְךָ קָנוּי לְךָ מֵעַכְשָׁיו.

(שמות כד א) וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מְהַלְּכִין, וְנָדָב וַאֲבִיהוּא מְהַלְּכִין אַחֲרֵיהֶן, וְהָיוּ אוֹמְרִים, מָתַי שְׁנֵי זְקֵנִים הַלָּלוּ מֵתִים וְאָנוּ נוֹהֲגִין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר תַּחְתֵּיהֶן. רַבִּי יוּדָן מִשֵּׁם רַבִּי אֵיבוֹ אֲמַר. בְּפִיהֶם אָמְרוּ זֶה לָזֶה. רַבִּי פִּנְחָס אֲמַר. בְּלִבָּם הִרְהֲרוּ. אֲמַר רַבִּי בֶרֶכְיָה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵּדַע מַה יֵּלֵד יוֹם", הַרְבֵּה סְיָחִים מֵתוּ וְנַעֲשָׂה עוֹרוֹתֵיהֶם שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי אִמּוֹתֵיהֶן. אֲמַר רַב פַּפָּא. הַיְינוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי, נְפִישִׁי גְמַלֵּי סָבֵי, דְּטָעִינֵי מַשְׁכֵי דְהַוַּגְנֵי. וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק. הַתּוֹרָה לֹא נִתְּנָה אֶלָּא בִּזְכוּת הִשְׁתַּחֲוָיָה. (פסוק ד) וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר. בַּחֲמִישִׁי בָּנָה מִזְבֵּחַ וְגוֹ' . וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (כתוב ברמז רע"ט).

(שמות כד ה) וַיַּעֲלוּ עֹלֹת. בֵּית שַׁמַּאי סַבְרֵי. עוֹלוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת רְאִיָּה הֲוָאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. עוֹלַת תָּמִיד הֲוָאי. בָּעֵי רַב חִסְדָּא הַאי קְרָא הֵיכֵי כְתִיב וַיַּעֲלוּ עֹלֹת, כְּבָשִׂים, וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים, פָּרִים, אוֹ דִלְמָא אִידִי וְאִידִי פָּרִים. לְמַאי נַפְקָא מִינָּהּ, לְפִסּוּקֵי טַעְמֵי. רַב אָחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אֲמַר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה כְּעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבַּר, מַאי, כְּבָשִׂים הֲווּ אוֹ פָּרִים הֲווּ. תֵּיקוּ. תַּנָּא דְבֵי אֵלִיָּהוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לג, כו) "אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן", אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ, וְלֹא יָצָאת מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע חִנָּם, וַאֲפִלּוּ הוּא יִשְׂרָאֵל רָאוּי הוּא לְהַעֲלוֹת עוֹלָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', וְכָל הַנַּעֲשֶׂה עָצֵל מִן הָעֲבֵרָה וְלֹא עֲשָׂאָהּ הֲרֵי הוּא נִזּוֹן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן פסוק יא) וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. יָתִיב רַב חִנָּא בַּר רַב קְטִינָא קָמֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וְיָתִיב וְקָאֲמַר וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲמַר לֵיהּ, הָכֵי אֲמַר רַב אַשִּׁי, קָרְבָה וּפְסָקוּהָ וְכוּ'. סְבַר לְאוֹתְבֵיהּ מִמַּתְנִי', שְׁמַע דְּקָאֲמַר מִשּׁוּם רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֵין טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, אוֹתְבֵי מִבְּרַיְיתָא דְּשָׁוְיָא בְּכֻלְּהוּ, דְּתַנְיָא, עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן הָיוּ הַבָּמוֹת מֻתָּרוֹת, וַעֲבֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וְהַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקָּרֵב, בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת תְּמִימוֹת, וּבַעֲלֵי מוּמִין טְהוֹרִין אֲבָל לֹא טְמֵאִים, וְהַכֹּל קָרְבַּן עוֹלוֹת, וְעֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע (כָּתוּב בְּרֶמֶז רע"ז).

(שמות כד ו-ח) וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם. וּגְמִירֵי, דְּאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה. מִכָּאן לַאֲבוֹתֵינוּ שֶׁמָּלוּ וְטָבְלוּ. וְגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל אֵינוֹ גֵר. וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם מֵהֵיכָן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעַאי אוֹמֵר. הַדָּם הָיָה נֶחֱלָק מֵאֵלָיו. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר. מֵעֲשֵׂה נִסִּים נַעֲשָׂה בּוֹ, נַעֲשָׂה חֶצְיוֹ שָׁחוֹר וְחֶצְיוֹ אָדֹם. רַבִּי יִצְחָק אָמַר. בַּת קוֹל יָצְאָה מֵהַר חוֹרֵב וְאָמַר לְמֹשֶׁה, עַד כָּאן חֲצִי הַדָּם. בַּר קַפָּרָא אָמַר. מַלְאָךְ יָרַד מִן הַשָּׁמַיִם בִּדְמוּת מֹשֶׁה, וְחִלְּקוֹ. תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. בָּקִי הָיָה מֹשֶׁה בְּהִלְכוֹת הַדָּם, וְחִלְּקוֹ. וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנוֹת. בָּאַגָּנֹת כְּתִיב, לֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה, וְלֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה. אֲמַר לֵיהּ. מַה נַּעֲשֶׂה בְּחֶלְקֶךָ. אֲמַר לוֹ. זְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ. הוּא נִשְׁבַּע לָהֶן וְהֵן נִשְׁבְּעוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט, יא) "לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' וּבְאָלָתוֹ", וְהוּא נִשְׁבַּע לָהֶן, "וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית (עִמָּךְ) [אֹתָךְ"].