ילקוט שמעוני על התורה · Remez 770

(במדבר כד א) וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יא, כו) "מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם" זֶה בִּלְעָם הָרָשָׁע. שֶׁהוּא מוֹנֵעַ מִלְּבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, "יִקְּבֻהוּ לְאוֹם" יֵעָשֶׂה אֲרִירָה לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים. "וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר". זֶה מֹשֶׁה שֶׁבֵּרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּעַיִן טוֹבָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה'. מָה רָאָה [רָאָה] שֶׁמֹּשֶׁה עָתִיד לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע בְּרָכוֹת וְהוּא הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל (אַרְבַּע) [שֶׁבַע] בְּרָכוֹת. אָמַר אֲנִי מְבָרְכָן שֶׁבַע בְּרָכוֹת וּמֹשֶׁה אַרְבַּע הֲרֵי אַחַד עָשָׂר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע זֶה עֵינוֹ צָרָה בְּבִרְכָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דַּי שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכָן, יָבוֹא מֹשֶׁה שֶׁעֵינוֹ יָפָה בְּבִרְכָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וִיבָרְכֵם אַרְבַּע בְּרָכוֹת. וְאֵלּוּ הֵן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ בִּלְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל (להלן פסוק ה) "מַה טֹּבוֹ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב". (במדבר כג, י) "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב", (במדבר כג, כא) "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב". וְאֵלּוּ הֵן אַרְבַּע בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרֵךְ מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל "ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵ(י)כֶם י(וֹ)סֵף עֲלֵיכֶם", (ויקרא ט. כג) "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְּבָרְכוּ אֶת הָעָם", "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ וְגוֹ' וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה". וַהַדֵין (דברים לג, א) "וְזֹאת הַבְּרָכָה".

(במדבר כד ב) וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו. שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ לֹא יִפְתַּח אָדָם לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן. הָיָה קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם, אֲבָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים עוֹשֶׂה פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן הָיָה קָטָן עוֹשֵׂהוּ גָּדוֹל אֶחָד עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁנָיִם. מִנָּהָנֵי מִלֵּי. דַּאֲמַר קְרָא וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל. מָה רָאָה, רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵיהֶן מְכֻוָּנִין זֶה לָזֶה. אָמַר רְאוּיִּין הַלָּלוּ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶן. קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל, דַּאֲמַר לֵיהּ בִּפִתְחָא זוּטָא מָצִינָא לְאִיצְטְנַע מִ(י)נָּךְ. בְּפִתְחָא רַבָּה לָא מָצִינָא לְאִיצְטְנַע מִ(י)נָּךְ.

(במדבר כד ה-ז) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. אֲמַר רַבִּי (אֶלְעָזָר) [יוֹחָנָן] מִבִּרְכוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אַתָּה לָמֵד מֶה הָיָה בְּלִבּוֹ. בִּקֵּשׁ לוֹמַר לֹא יְהֵא לָהֶם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אָמַר מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. בִּקֵּשׁ לוֹמַר לֹא תִשְׁרֶה שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם, אָמַר מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא תְהֵא מַלְכוּתָן מוֹשֶׁכֶת. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, לֹא יְהוּ לָהֶם זֵיתִים וּכְרָמִים, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר, לֹא יְהֵא רֵיחָן נוֹדֵף. כַּאֲהָלִים נָטַע ה', לֹא יְהֵא עֲלֵיהֶם מְלָכִים בַּעֲלֵי קוֹמָה. כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם, לֹא יְהֵא לָהֶם מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו, לֹא תְהֵא מַלְכוּתָן שׁוֹלֶטֶת בָּאֻמּוֹת. וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים, לֹא תְּהֵא מַלְכוּתָן עַזָּה, וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ. לֹא תְהֵא אֵימָה לְמַלְכוּתָן, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ, אֲמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְכֻלָּן חָזְרוּ לִקְלָלָה חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, ו) "וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה". קְלָלָה וְלֹא קְלָלוֹת.