ילקוט שמעוני על התורה · Remez 124

(בראשית כט ט) וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַמְלִיאֵל בֹּא וּרְאֵה מַה בֵּין שְׁכוּנוֹת לִשְׁכוּנוֹת לְהַלָּן שֶׁבַע וּבִקְּשׁוּ הָרוֹעִים לְהִזְדַּוֵג לָהֶם, דִּכְתִיב "וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרֲשׁוּם", בְּרַם הָכָא אַחַת הָיְתָה וְלֹא נִזְדַּוֵג לָהּ בְּרִיָּה עַל שֵׁם (תהלים לד, ח) "חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם", לִסְבוּבִים לִירֵאָיו.

(בראשית כט י) וַיִּגַּשׁ וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן. כְּאָדָם שֶׁהוּא מַעֲבִיר אֶת הַפְּקָק מֵעַל פִּי הַצְּלוֹחִית (וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל כָּל נְשִׁיקָה לְתִּפְלוּת בַּר מִן תְּלַת וְכוּ' עַד וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן).

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁהוּא נִכְנָס לָעִיר וּמוֹצֵא נְעָרוֹת יוֹצְאוֹת לְפָנָיו דַּרְכּוֹ מְיֻשֶּׁרֶת, בֹּא וּרְאֵה מֵאֱלִיעֶזֶר (בראשית כד, טו) "וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת", יַעֲקֹב וְרָחֵל בָּאָה.

(בראשית כט יא) וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל. כָּל נְשִׁיקָה לְתִפְלוּת, בַּר מִתְּלָתָא נְשִׁיקָה שֶׁל גְּדֻלָּה "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וְגוֹ' וַיִּשָּׁקֵהוּ", נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרָקִים, (שמות ד, כז) "וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ", נְשִׁיקָה שֶׁל פְּרִישׁוּת (רות א, יד) "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ" רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמַר, אַף נְשִׁיקָה שֶׁל קְרֵבוּת וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָתוֹ. וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ. לָמָּה בָּכָה, אָמַר, אֱלִיעֶזֶר בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא אֶת רִבְקָה מַה כְּתִיב בֵּיהּ (בראשית כד, י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים", וַאֲנִי לֹא נֶזֶם אֶחָד וְלֹא צָמִיד אֶחָד.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּכָה, שֶׁרָאָה שֶׁאֵינָהּ נִכְנֶסֶת עִמּוֹ לִקְבוּרָה. דְּהִיא אָמְרָה לֵיהּ "לָכֵן יִשְׁכַּב" וְגוֹ' עִמָּךְ הוּא דָּמִיךָ, עִמִּי לֵית הוּא דָּמִיךָ.

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בָּכָה, שֶׁרָאָה בְּנֵי אָדָם מְלַחֲשִׁין, אָמְרוּ אֵלּוּ לְאֵלּוּ וְכִי מַה בָּא זֶה לְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ דָּבָר שֶׁל עֶרְוָה שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁלָּקָה הָעוֹלָם בְּמַבּוּל גָּדְרוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם עַצְמָם מִן הָעֶרְוָה, וַהֲדָא אָמְרָה שֶׁבְּנֵי מִזְרָח גְּדוּרִים מִן הָעֶרְוָה.

(בראשית כט יב) וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא. אִם לְרַמָּאוּת, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְאִם לְצִדְקוּת, וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא. וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ. אֵין אִשָּׁה רְגִילָה אֶלָּא לְבֵית אִמָּהּ. וְהַכְּתִיב וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ, אָמַר לֵיהּ, שֶׁמֵּתָה, וּלְמִי הָיָה לָהּ לְהַגִּיד, לֹא לְאָבִיהָ. (בראשית כט יג) וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ. אָמַר, אֱלִיעֶזֶר פְּסוּל הַבַּיִת הָיָה, וּכְתִיב בֵּיהּ (בראשית כד, י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים", זֶה שֶׁהוּא אֲהוּבוֹ שֶׁל בַּיִת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, וְכֵיוָן דְּלָא חָמָא אַפִּיסְתִּיקָא וַיְחַבֶּק לוֹ, אָמַר דִּילְמָא דִּינָרִין אִינוּן וְאִינוּן יָהִיב לֵיהּ בְּחַרְצֵיה וְכֵיוָן דְּלָא אַשְׁכַּח כְּלוּם וַיְנַשֶּׁק לוֹ, אָמַר, דִּילְמָא אִנּוּן וְאִנּוּן יַהֲבִין בְּפוּמֵיהּ וְכֵיוָן דְּלָא אַשְׁכַּח אָמַר מָה אַתְּ סָבוּר, מָמוֹן אָתִיתִי טָעִין לָא אָתִית טָעִין אֶלָּא מִלִּין וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. (בראשית כט יד) וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה. אָמַר, מֶלֶךְ הָיִיתִי סָבוּר לַעֲשׂוֹתְךָ עָלַי וְכֵיוָן דְּלֵית עִמָּךְ כְּלוּם אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה כַּהֲדֵין גַּרְמָא, אֲנָא מְהַדֵּק לָךְ וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים, לִמְּדָתְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, עַד הֵיכָן חַיָּב אָדָם לִטָּפֵל בִּקְרוֹבָיו, עַד חֹדֶשׁ. (בראשית כט טו) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי אָחִי אַתָּה. וְאִם לַאו וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם, אֶפְשָׁר כֵּן אֶלָּא אִי הֲוָה פָּעֳלָא בַּעֲשָׂרָה פּוּלְרִין הֲוָה יָהִיב לֵיהּ חֲמִשָּׁה וְאִי הֲוָה מוֹבִילְתֵיהּ בְּשִׁתָּא פּוּלְרִין הֲוָה יָהִיב לֵיהּ תְּלָתָא פּוּלְרִין אָמַר לֵיהּ, מָה אַתְּ סָבוּר מָמוֹן אָתִית בָּעֵי מִנָּךְ, לָא אָתִית אֶלָּא בְּגִין תַּרְתֵּין טַלְיָתָךְ. (בראשית כט טז) וּלְלָבָן שְׁתֵּי בָנוֹת. כִּשְׁתֵּי קוֹרוֹת מְפֻלָּשׁוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ זוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה אַלּוּפִים, זוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים וְזוֹ הֶעֱמִידָה מְלָכִים מִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת וּמִזּוֹ עָמְדוּ הוֹרְגֵי אֲרָיוֹת מִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת, וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְכַבְּשֵׁי אֲרָצוֹת מִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת, וּמִזּוֹ עָמְדוּ מְחַלְּקֵי אֲרָצוֹת קָרְבַּן בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וּמִלְחֶמֶת בְּנָהּ שֶׁל זוֹ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת לָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת וְלָזוֹ נִתַּן שְׁתֵּי לֵילוֹת, לְלֵאָה לֵיל שֶׁל פַּרְעֹה, וְלֵילוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב וּלְרָחֵל לֵילוֹ שֶׁל גִּדְעוֹן וְלֵילוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ". שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה. גְּדוֹלָה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ כְּהֻנָּה לְעוֹלָם, וּמַלְכוּת לְעוֹלָם. וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל, קְטַנָּה בְּמַתְּנוֹתֶיהָ, יוֹסֵף לְשָׁעָה, שָׁאוּל לְשָׁעָה.