ילקוט שמעוני על התורה · Remez 854

("וָאֶתְנַפַּל) [וָאֶתְפַּלֵּל] אֶל ה'". כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. מִנָּלַן. מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וָאֶתְפַּלֵּל" וְגוֹ', וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (לעיל פסוק יט) וַיִּשְׁמַע ה' אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא. וְהָנֵי מִלֵּי דְּלָא מְעַיֵּן בָּהּ, אֲבָל מְעַיֵּן בָּהּ בָּא לִידֵי כְאֵב לֵב שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יג, יב) "תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב". (דברים ט א-ב) פְּסָל לְךָ (כָּתוּב בְּרֶמֶז שצ"ו). אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ (כָּתוּב בְּרֶמֶז תש"מ ושס"ז).

אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אָנְסוֹ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ, פְּעָמִים שֶׁבִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זוֹ הִיא יִסּוּדָהּ, דִּכְתִיב "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ", אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ (דַּאֲמַר מַר לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִין בָּאָרוֹן).

בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים" בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַלּוּחוֹת הָיָה [מֹשֶׁה] (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) מִתְרַעֵם עָלָיו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִלּוּ חָצַבְתָּ הַלּוּחוֹת וְיָגַעְתָּ בָּהֶן וְנִצְטַעַרְתָּ לֹא הָיִיתָ מְשַׁבְּרָן, אֲנִי חוֹצֵב לֶהָבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כט, ז) "קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" וְאַתָּה מְשַׁבְּרָן, עַכְשָׁיו תֵּדַע מַה הִיא כֹחָן, אַתָּה פְּסֹל אוֹתָן, "עֵת כְּנוֹס אֲבָנִים". פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, מֵאַיִן אֲנִי מֵבִיא לוּחוֹת אֲבָנִים. אָמַר לוֹ, אֲנִי מַרְאֶה לְךָ אֶת הַמַּחְצָב. אֲמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אֶת הַמַּחְצָב, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כד, י) "וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" וּכְתִיב בֵּיהּ (שם לב, טז) "וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים" וְעָלָיו נֶאֱמַר "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ". אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חֲצֹב מִכָּאן שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים כָּרִאשׁוֹנִים, מָה הָרִאשׁוֹנִים אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה אַף אֵלּוּ כֵן, מָה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סְנַפִּירִינוֹן אַף אֵלּוּ, מָה אֵלּוּ נִתְּנוּ בְּפֻמְבִּי אַף אֵלּוּ נִתְּנוּ בְּפֻמְבֵּי. אֲמַר לֵיהּ, לָאו אָמַרְתְּ (שמות לד, ג) "וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ". מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה וְקִלְקְלָה וְהוֹצִיאָהּ וּבִקְשָׁה הֵימֶנּוּ וְנִתְפַּיֵּס לָהּ, אָמַר לוֹ אוֹהֲבָהּ לֵךָ וְהַכְנֵס אוֹתָהּ בְּפֻמְבִּי כְּשֵׁם שֶׁנָּטַלְתָּ אוֹתָהּ, אָמַר לוֹ, לָאו, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ אֲחֵרִים וְיֹאמְרוּ לָמָּה הוֹצִיאָהּ וְנִמְצֵאת מִתְחָרֶפֶת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה חוֹצֵב וַאֲנִי כוֹתֵב שֶׁנֶּאֱמַר (שם) "פְּסָל לְךָ וְכָתַבְתִּי", וַאֲנִי מְסַיֵּעַ אוֹתְךָ בְּאֶצְבַּע כְּבוֹדִי כְּמוֹ שֶׁסְּמַכְתִּיךְ בַּיָּם בִּימִינִי שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סג) "מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה". מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְזֶהָבִי שֶׁאִבֵּד חֲתָנוֹ קוֹזְמִין שֶׁל בִּתּוֹ, אָמַר לוֹ, אֲנִי נָתַתִּי קוֹזְמִין וְאַתָּה אִבַּדְתָּ אוֹתָהּ, נִהְיֶה אֲנִי וְאַתָּה שֻׁתָּפִין, אַתָּה מֵבִיא אֶת הַמַּרְגָּלִיּוֹת וְדַיְקוֹנִין וַאֲנִי מֵבִיא אֶת הַזָּהָב וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֲנִי נָתַתִּי אֶת הַלּוּחוֹת וְשִׁבַּרְתָּ אוֹתָם, אַתָּה חֲצֹב אֶת הַלּוּחוֹת וַאֲנִי כוֹתֵב עֲלֵיהֶן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּשְׁבִיל שֶׁכָּתַבְתִּי אוֹתָהּ כֻּלָּהּ חַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ", וְאִם אַתֶּם מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ אַתֶּם חַיִּים, וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי כּוֹתֵב אֶתְכֶם בְּסֵפֶר וְאַתֶּם מִתְמַלְּטִים מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל יב, א) "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָע(וֹ)מֵד עַל בְּנֵי עַמְּךָ וְגוֹ' וּבָעֵת הַהִיא יִמָלֵּט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר".

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁקִּדֵּשׁ לְמַטְרוֹנָא בִּשְׁתֵּי מַרְגָּלִיּוֹת. אִבְּדָה אַחַת מֵהֶן, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ, אִבַּדְתְּ אַחַת מֵהֶן שִׁמְּרִי הַשְּׁנִיָּה. כָּךְ קִדֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל (שמות כד, ז) בְּ"נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", אִבְּדוּ "נַעֲשֶׂה", שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה שִׁמְרוּ "נִשְׁמַע".