ילקוט שמעוני על התורה · Remez 800

(דברים א ג) וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מלכים א ד, ז) "וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר (נְצִיבִים) [נִצָּבִים"] וְאוֹמֵר (שם יט) "וְנָצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ" וְאֵיזֶהוּ "אֶחָד" זֶה חֹדֶשׁ הָעִבּוּר. רַבִי בַנָּאָה אוֹמֵר וְכִי עַד שֶׁלֹּא עָמַד שְׁלֹמֹה לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "הַיּוֹם", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַיּוֹם" הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי (מֵעֵת לְעֵת).

דָּבָר אַחֵר שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁלְמוּ לוֹ מֵעֵת לְעֵת, וְאוֹמֵר (יהושע ד, יט) "וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן", הוֹצֵא מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם יוֹם לְמַפְרֵעַ וְאַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.

דָּבָר אַחֵר "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הוֹכִיחָן אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה. מִמִּי לָמָד. מִיַּעֲקֹב, שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ לְבָנָיו אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט, א-ג) "וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וְגוֹ' רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה". אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹכַחְתִּיךָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ. כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּנִּיחֵנִי וְתֵלֵךְ וְתִדְבַּק בְּעֵשָׂו אָחִי. וּמִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵין מוֹכִיחִים אֶת הָאָדָם אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ, וְשֶׁלֹּא יְהֵא חֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ וּמִתְבַּיֵּשׁ מִמֶּנוּ, וְשֶׁלֹּא יְהֵא בְּלִבּוֹ עָלָיו וְשֶׁלֹּא יְהוּ הַמּוֹכִיחִים מִתְוַכְּחִין, שֶׁהַתּוֹכָחָה מְבִיאָה לִידֵי שָׁלוֹם וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא, כה) "וְהוֹכִ(י)חַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ", וּמַהוּ אוֹמֵר, "וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית", וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּיִצְחָק (שם כו, כז) "וַיֹּאמֶר אֲלֵ(י)הֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי", וּמַהוּ אוֹמֵר, "וַיְּשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סָמוּךְ לַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, טו) "וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי" וְגוֹ' (שם, כא) "וַיֹּאמֶר(וּ) הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת ה' נַעֲבֹד". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּשְׁמוּאֵל שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ וְגוֹ' וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְגוֹ' וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד ה' בָּכֶם וְגוֹ' וַיֹּאמֶר(וּ) עֵד". וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְדָוִד שֶׁלֹּא הוֹכִיחַ אֶת שְׁלֹמֹה אֶלָּא סָמוּךְ לְמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ב, א) "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר". דִּבֶּר מֹשֶׁה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר וְכִי לֹא נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה אֶלָּא עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, מִנַּיִן לְכָל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הַכְּלָלוֹת וְהַפְּרָטוֹת, הַגּוּפִין וְהַדִּקְדּוּקִין. תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם".